מדינת ישראל נ' בקר

בפני

כב' השופט יהושע צימרמן

פסק דין

אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק.

הנאשמת הואשמה בכך שבזמן נהיגתה ברכב השתמשה במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות דיבורית

בהודעת תשלום הקנס , ת/1, אשר נערכה על ידי עד התביעה, צוין כי הנאשמת אחזה במכשיר הטלפון, ביד ימין, כשהוא צמוד לפיה.

עד התביעה, מציין בת/1, כי הנאשמת נסעה בנתיב הימני, ואילו הוא נסע בנתיב האמצעי.

טוענת הנאשמת בבית המשפט, כי העד נסע "בנתיב הקיצוני השמאלי באיילון" ומשם "חתך לכיוונה".

לבין גרסת העד ובין לגרסת הנאשמת העד נוסע משמאלה, ומכאן שאם נטען שהנאשמת החזיקה בטלפון בידה הימנית, אזי מדובר ביד הרחוקה מעד התביעה, המוסתרת ממנו ולו באופן חלקי.

טענה הנאשמת כבר בפני עד התביעה "שיחקתי איתו , לא נערכה שיחה".

אף במכתבה למשטרת ישראל בבקשה להמרה באזהרה, ציינה הנאשמת "שיחקתי עם המכשיר הסלולארי (סליידר) שלי, ביד ימי כאשר היא מושענת על תומך היד".

הנאשמת אף טענה במכתב זה כי הציעה לעד התביעה במהלך האירוע לבחון את הטלפון "ולראות כי לא נעשה בו שימוש בדקות האחרונות".

כמו כן, טענה שכלל אין לה צורך בשימוש במכשיר טלפון נייד מאחר ויש ברכבה דיבורית, ועד התביעה אף ראה דיבורית זו.

הנאשמת חזרה על גרסתה זו אף בבית המשפט, וטענה שכל חטאה מתבטא בכך ששיחקה עם מכסה הטלפון.

הנאשמת בסיכומיה מסרה כי זו הסיבה שבשלה סירבה לחתום על הדו"ח, ואף הציגה בפני בית המשפט תדפיס שיחות יוצאות לתמיכה, חלקית, בגרסתה.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שיכולתי להתרשם ממהימנותם, עלה בליבי הספק שמא אכן טעה עד התביעה.

הנאשמת לא הכחישה כי ביצעה נגיעה אקראית במכשיר, בנסיבות אותן תיארה, ובמצב שבו ידה אף נשענת על "תומך היד" , ולא מן הנמנע שעד התביעה סבר בטעות, וייתכן בשל מיקומו ביחס לרכב הנאשמת, ולידה הימנית של הנאשמת, שהנאשמת ביצעה שימוש אסור.

לאור כל האמור, ומאחר ובמשפט פלילי עסקינן, על הספק לבוא לטובתה של הנאשמת, ולפיכך, אני מזכה את הנאשמת מהמיוחס לה.

מזכירות- נא לשלוח פסק דין זה לצדדים.

מבטל מועד הדיון הקבוע להכרעת דין ליום 1.5.11.