מדינת ישראל נ' בעלוקי הישאם

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

השתלשלות העניינים

בתאריך 2.3.09 קיבל המבקש דוח בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, בניגוד לסע' 10(א) לפקודת התעבורה. המבקש סירב לחתום על הדוח.

בהקראה הראשונה, ביום 23.9.09, ביקש המבקש לדחות את הדיון, וביהמ"ש נעתר לבקשה.

מסיבותיו של ביהמ"ש לא התקיים הדיון במועד שנקבע, והזמנה למועד החדש שנקבע – 21.6.10, נשלחה למבקש לכתובתו הרשומה בנחף, והתקבלה על ידו ביום 27.1.10.

בתאריך 21.6.10, משלא התייצב המבקש, הוא נדון בהעדרו, לפסילה של 24 חודשים ולקנס בסך 2,000 ₪.

הודעות על פסק הדין ותוצאותיו נשלחו למבקש, והתקבלו ע"י בן משפחתו ביום 10.8.10.

בתאריך 16.8.10 הגיש המבקש את הבקשה, מושא החלטה זו.

טיעוני הצדדים

בסע' 2(א) לבקשתו, טען המבקש כי לא קיבל זימון ליום 21.6.10.

מהאמור בסע' 2(ב) עולה כי המבקש מסכים כי לא החזיק ברשותו רשיון נהיגה ישראלי בעת בצוע העבירה ואף לא בעת הדיון הראשוני, שלגרסתו, התקיים ביום 5.2.10.

כך גם עולה מסע' 3(ב) לבקשה, לפיו המבקש עדיין לא סיים את תהליך המרת רשיונו.

המבקש איננו טוען כי הרשיון הזר בו החזיק היה תקף לנהיגה בישראל במועד הרלוונטי.

המשיבה מתנגדת לבקשה, משום שלא מצאה ולא הוכח כי המבקש יצא כלל מהארץ. אין למבקש רשיון ישראלי, לעומת זאת, קיימות הרשעות לחובתו משנת 2007.

דיון והכרעה

בניגוד לטענת המבקש, הוא הוזמן כדין לדיון שהתקיים ביום 21.6.10, כמפורט לעיל, ועל כן, משלא התייצב נדון בהעדרו.

בתאריך 5.2.10 לא התקיים דיון כלל, כך שאניח כי האמור בסע' 2(ב) לבקשה מתייחס להקראה שהתקיימה ביום 23.9.09.

המבקש לא הניח תשתית עובדתית שיש בה כדי להקים ולו ראשיתו של סיכוי כלשהו לזיכויו.

בדיון לפניי אף טען כי הוא מבקש לבטל את גזר הדין.