מדינת ישראל נ' בסון(עציר)

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המשיב, במסגרתה מתבקשת אני להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש ביום 26/10/10 כתב אישום המייחס לו שני אישומים בעבירות של גניבה, השגת גבול והתפרצות למקום מגורים, ולצידו בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

בהחלטה מיום 01/11/10 קבעתי קיומן של ראיות לכאורה לפחות בכל הנוגע לאישום השני המיוחס למשיב המייחס לו עבירה של התפרצות לבית מגורים. עוד קבעתי קיומה של עילת מעצר מוצקה בדמות מסוכנות הנשקפת מפני המשיב שכן התרשמותי מהמשיב הייתה כמי ששם לו למטרה ולאורח חיים דבקות בחיי פשע ועבריינות.

במסגרת אותה החלטה סקרתי את עברו הפלילי של המשיב שהינו מכביד ביותר, את עונשי המאסר הארוכים שריצה, כמו גם את העובדה כי רק לאחרונה השתחרר ממאסר משוחרר בן 16 חודשים וביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו זמן קצר לאחר ששוחרר מאותו מאסר, וכאשר מאסרים על תנאי תלויים ועומדים כנגדו.

בנסיבות הללו סברתי כי המשיב מסוכן לציבור, לשלומו ולבטחונו ונוכח מסקנתי זו לא נעתרתי לבקשה לשחררו לחלופה ביתית בפיקוח אימו ונעתרתי לבקשה החלופית של הסנגוריה לקבלת תסקיר מעצר בענינו של המשיב אשר יבחן אפשרות שילובו בחלופה חוץ ביתית בדמות קהילה טיפולית סגורה.

התקיימו מס' דיונים בענינו של המשיב והתקבלו מס' תסקירים משלימים שבסופם גובשה המלצה לשחררו של המשיב בחלופה בקהילה הטיפולית "אילנות".

בדיון שהתקיים בענינו של המשיב ביום 10/01/11, עתרה ב"כ המשיב כי אאמץ את המלצות התסקיר ואורה על שחרורו של המשיב לגמילה.

ב"כ המבקשת התנגד לשחרורו של המשיב לחלופה בדמות טיפול בקהילה סגורה.

בהחלטה מפורטת ולא בלי התלבטות, נעתרתי לבקשת ב"כ המשיב והוריתי על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר בקהילה.

סברתי כי המשיב מבין בעת הזו את חומרת מצבו ואת המחירים שעליו לשלם נוכח מצבו ההתמכרותי העמוק וכי בנסיבות הללו קיים סיכוי להצלחת הטיפול באופן שהמשיב יחלץ ממלתעות הסם ויצא ממעגל הפשיעה.

והנה זמן קצר לאחר שחרורו ועד טרם יבשה הדיו על החלטת בית המשפט, מסתבר כי המשיב נמלט משטח הקהילה וזאת לאחר שחש שאינו עומד בתנאים הנדרשים ממנו במסגרת זו.

הודעה מידית על עזיבתו את הקהילה הועברה לבית המשפט ובהמשך הועברה בדחיפות מבית המשפט לתביעה ולמשטרת ראשון לציון.

לאחר שנשלחו שוטרים לביתו של המשיב על מנת לאתרו, התייצב המשיב ביום 20/01/11 בתחנת המשטרה והצהיר כי אכן יצא משטח הקהילה מיוזמתו.

בנסיבות הללו, עותרת המבקשת כי בית המשפט יורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו לאחר שהמשיב רמס את ההזדמנות החד פעמית והחריגה שנתנה לו על-ידי בית המשפט ולו לפנים משורת הדין.

ב"כ המשיב עותרת כי בעת הזו ישקול בית המשפט בכל זאת אפשרות שחרורו של המשיב לבית אימו על מנת שהמשיב יוכל להשתלב במרכז יום.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ המשיב סבורני כי יש לדחות בקשתה זו על הסף.

המשיב שבפני קיבל הזדמנות פז מאת בית המשפט אשר ספק אם היה ראוי לה ובחר לדחות את היד שהושטה לו לצורך עריכת שינוי אמיתי ומהותי באורחות חייו.

מלכתחילה סברתי כי מצבו של המשיב אינו מאפשר שחרורו בחלופה ביתית וחלופה זו נפסלה על הסף.

גם שירות המבחן הוא הגורם המקצועי סבר כי המענה הראוי היחיד בענינו של המשיב הינו בקהילה סגורה, באשר עסקינן באדם בעל דפוסי התנהגות וחשיבה התמכרותיים ועברייניים.