מדינת ישראל נ' בנשימול ואח'

גזר - דין

כתב אישום הוגש נגד שני הנאשמים- יוסף בנשימול (להלן: "נאשם 1" או "יוסף"), ומנחם בנשימול (להלן: "נאשם 2" או "מנחם"), אב ובנו.

כתב האישום מפרט אירוע תקיפה, המיוחס לשני הנאשמים יחד.

להלן התמונה העולה מכתב האישום:

עובדות כתב האישום:

ביום 12/01/2009 בשעה 16:30 תקפו הנאשמים את יצחק בנשימול (להלן: "המתלונן"), שהינו אחיו של הנאשם 1, באופן שהכו אותו והלמו בו באגרופים ללא הסכמתו. כתוצאה מתקיפה זו נגרמה למתלונן חבלה של ממש שהתבטאה בשפשוף שטחי באצבע ריביעת בכף יד שמאל, והוא נזקק לטיפול רפואי.

באותו מועד, איים הנאשם 2 בפגיעה שלא כדין בגופו של המתלונן באופן שאחז במוט ברזל בידו והניפו לעבר המתלונן, בכוונה להפחידו ולהקניטו.

לפיכך, יוחסה לנאשמים עבירה על הוראת החיקוק הבאה:

תקיפה בתנאים מחמירים-  עבירה לפי סעיף 380 ו- 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

בנוסף, יוחסה לנאשם 2 עבירה על הוראת החיקוק הבאה:

איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

ב. ההליכים טרם מתן גזר הדין:

ביום 15/09/2009 הוגש כתב אישום כנגד הנאשמים המייחס להם כאמור עבירות של תקיפה בתנאים מחמירים לפי סעיפים 382(א) ו-380 לחוק העונשין. כן יוחסה לנאשם 2 עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק .

ביום 20/06/2010 הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשמים יחזרו בהם מכפירתם בעובדות כתב האישום, יודו ויורשעו על פי הודאתם.

עוד הוסכם, כי יוגשו בעניינו של כל אחד מהנאשמים תסקיר שרות מבחן, כאשר ביחס לנאשם 2 תהייה התייחסות לאפשרות לבטל הרשעתו.

אשר לעונש, הוסכם כי הנאשמים יטענו לעונש.

בהתאם לאמור, ניתנה הכרעת דין לפיה הואיל והודו הנאשמים בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, הורשעו על פיהן.

ביום 27/12/2010 הודיעה ב"כ המאשימה כי, ביחס לנאשם 2 הגיעו להסכמה לפיה יוטל עליו עונש מאסר מותנה והתחייבות להימנע מעבירה מסוג זה.

אשר לנאשם 1, הודיעה ב"כ המאשימה באותו מועד כי, הנאשם 1 יטען לעונש באופן פתוח.

ואולם, לשאלת בית המשפט, השיב הנאשם 2 כי אינו מתחרט על מעשיו כלפי המתלונן ובהתאם לזאת, הורה כבוד סגן הנשיא, סאאב דבור על ביטול הכרעת הדין ביחס לנאשמים ודחה את התיק לשמיעת הוכחות בפניי.