מדינת ישראל נ' בנציאנוב

החלטה

1.בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים כנגדו

במסגרת ת"פ 9409-08-10. כך לאחר שבכתב האישום שהוגש כנגדו יוחסו לו עבירות של איומים,

תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

עפ"י המיוחס, בתאריך 3/8/2010 אחז המשיב בצווארה של אימו ואמר לה כי יהרגנה; בהמשך לאחר

ששבר בשוגג אגרטל, אחז באחד משברי האגרטל והשליכו לעבר רגלה עד שנחתכה ברגלה; עוד

ובהמשך נטל חתיכה נוספת משברי האגרטל, הצמידה לצווארו של אביו ואיים עליו כי יחתוך לו את

הגרון, יהרוג אותו ואף הודיעו כי חבל שלא הרג את שניהם מזמן; לאחר האמור וכאשר ביקשה

אימו לצאת את הבית תפס אותה בבגדיה ומשך אותה חזרה. עפ"י המיוחס ההורים חולצו מן הבית

רק לאחר שכבאים פרצו את דלתו ולא לפני שהמשיב התקרב לעבר אימו פעם נוספת באופן מאיים

נעצר ע"י שוטר אשר מנע ממנו מלתקוף אותה. לבסוף ועפ"י המיוחס התנגד המשיב למעצרו תוך

שהוא משתולל ומניף ידיו ורגליו לעבר השוטרים.

2.ב"כ המשיב איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון בבקשה זו. עם זאת,

מבקש הוא לאיין מסוכנותו של המשיב על דרך של חלופת מעצר בבית הוריו, הגם שהוא מודע לקושי

בחלופה זו.

3.חוות דעת פסיכיאטרית שהתקבלה מן המרכז לבריאות הנפש "שער מנשה" בעניינו של

המשיב מעלה כי המשיב אינו זקוק למסגרת טיפול פסיכיאטרי ואינו לוקה במחלת נפש, אך יכול

להיעזר בטיפול פסיכותראפי על מנת לאפשר התפתחות אישיותית וסגירת פערים בין רמתו השכלית

לרמתו הרגשית. עם זאת, חוות הדעת מעלה כי המשיב מתקשה מגיל צעיר ליצור יחסים חברתיים

יציבים, מבודד חברתית, מתעסק בעניינים שוליים ומשונים, כי לא רכש מקצוע ולא עבד וכי למעשה