מדינת ישראל נ' בניון(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה על סעיף 338 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1971, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10 לפקודת התעבורה ונהיגה ללא ביטוח, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת בטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל- 1970.

כתב האישום תוקן לקולא כשנמחקה ממנו העבירה של הפרעה לשוטר.

בהתאם לעובדות בהן הורשע הנאשם, ביום 11.8.2009, על אף שהיה הנאשם פסול לנהיגה, נהג ברכב, ומשהבחין ברכב משטרה נמלט מן המקום בנסיעה לאחור, החנה את רכבו ועזב את המקום. לאחר מספר דקות שב אל הרכב וחזר לנהוג. אז, משניסתה ניידת משטרה לחסום את דרכו של הנאשם, החל בנסיעה מהירה, כשהוא מתעלם מכריזת השוטר הנוסע בניידת, לעצור. במהלך נסיעה זו חצה הנאשם צומת ברמזור אדום, באופן שחייב רכבים אחרים לעצור בעודם חוצים את הצומת ברמזור ירוק, על מנת שלא לפגוע במכוניתו של הנאשם, ואף נסע בניגוד לכיוון התנועה.

במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים על מרכיבי ענישה של מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה לשנה. לעניין עונש מאסר, המאשימה הגבילה את עצמה לעשרה חודשי מאסר, וההגנה טענה ביחס למרכיב זה באופן חופשי.

תסקיר שירות המבחן, אישור בדבר טיפול וחוו"ד בעניין עבודות שירות

כמפורט בתסקיר, הנאשם, בן 27, סיים 9 שנות לימוד ללא תעודת בגרות, ולא גויס לצבא עקב מעורבותו בפלילים. על רקע התמכרות הוריו לסמים גדל בבית סבו. בגיל 15, לאחר שהופסקו לימודיו על רקע בעיות התנהגות, החל להסתובב בחברה בעייתית ולנהל אורח חיים שולי, אשר כלל שימוש בסמים וביצוע עבירות. לנאשם עבר פלילי ונגזר עליו בשנת 2003 עונש של שישה חודשי מאסר. בנוסף הופקע בשנת 2011 צו מבחן שניתן בעניינו בקשר לעבירות משנת 2006, והוא נשלח לכלא לתקופה של שישה חודשים.

שירות המבחן ציין כי לדברי הנאשם, לא השתמש בסמים בשנתיים האחרונות והוא משתתף באופן עצמאי בקבוצת תמיכה להתמודדות עם עניין זה. בעקבות אילוצי שירות המבחן, לא בוצעו לנאשם בדיקות שתן.

לעניין המעשים בהם הורשע, קצין המבחן התייחס להודיה חלקית בלבד של הנאשם במעשים המיוחסים לו. אציין כי בפתח הדיון הקודם לובן נושא זה, כשהנאשם פירט בפני בית המשפט את מעשיו בהתאמה לכתב האישום, הודה בהם והביע חרטה. בהתאם להתרשמותי אכן הנאשם מודה בכל המיוחס לו.

דומה כי בשל הפקעת המבחן והזדמנויות שניתנו לנאשם בעבר ולא נוצלו, ביחד עם התרשמות קצין המבחן מהודיה מסויגת, סבר קצין המבחן כי הנאשם אינו לוקח אחריות על מעשיו, ומנסה לצמצם את חומרתם, וכי על אף ניסיונות לסייע לו, דבק הנאשם בדפוסיו הבעייתיים. לא למותר לציין, כי בפגישות שירות המבחן עם הנאשם, ביקש זה האחרון להשתלב בטיפול בתחום הסמים, אך להתרשמות שירות המבחן בקשה זו נובעת מחששו מן הסנקציה העונשית העומדת בפניו. לאור נתונים אלה, כמו גם היעדר נטילת האחריות על מעשיו, נמצא כי הנאשם אינו מתאים להשתלבות בטיפול במסגרת שירות המבחן. שירות המבחן ציין כי להערכתו לא קיים קשר בין השימוש בסמים בעברו של הנאשם, לבין ביצוע העבירות דנן. מסקנה אחרונה זו, בהתחשב בכך שהנאשם ביצע את המעשים בעת שצרך סמים, לא הובהרה. בסופו של דבר נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, והוסיף כי אין טעם להפנות את הנאשם לשירות המבחן בשנית והלה זקוק לענישה אשר תהווה גבול ברור.

ביום 7.8.13 נמסר לבית המשפט אישור מהיחידה לטיפול בהתמכרויות בבת ים, על שילובו של הנאשם מאז חודש מאי שנה זו ב"בית בוזי", המטפל בנפגעי סמים, כשהטיפול כולל מסירת בדיקות שתן פעמיים בשבוע ושיחות, ונמסר כי הנאשם משתף פעולה בצורה מלאה וכי בדיקות השתן נקיות מסם.

כמו כן בדיקת שתן שמסר הנאשם אצל הממונה על עבודות שירות נמצאה נקייה מסם, והוא נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

ראיות הגנה לעונש

מטעם ההגנה העיד מעסיקו של הנאשם בשנה האחרונה, מר אילן חן, ותיאר באופן מעמיק ונרחב את אופי תפקידו של הנאשם, רצינותו, חריצותו, מסירותו, ותחומי האחריות הנרחבים המוטלים עליו. עדות המעסיק אפשרה לבית המשפט להתרשם מאופן התנהלותו הנורמטיבית והחיובית של הנאשם במקום העבודה לאורך תקופה של שנה לפחות.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה עותרת לגזור על הנאשם עונש של עשרה חודשי מאסר בפועל בציינה את חומרת המעשים והעבירות, את מדיניות הענישה הנוהגת ואת מתחם הענישה, ובהדגישה כי כל הנסיבות לקולא אותן מדגישה ההגנה שוקללו בעמדתה העונשית, שהיא עמדה מקילה להשקפתה.

ההגנה מבקשת להסתפק בענישה צופה פני עתיד, הן לאור אופי המעשים ומדיניות הענישה הנוהגת, והן לאור העובדה שמדובר בנאשם צעיר שעברו הפלילי המכביד הוא ישן מאד, וכך אף המעשים נושא התיק, אשר עבר מהלך שיקומי.

הנאשם הביע חרטה וביקש התחשבות במצבו.

דיון והכרעה

בחינת נסיבות המעשים מעלה כי מתוך רצון שלא להתפס נוהג בפסילת רישיון, נהג הנאשם באופן פרוע. עצם הנהיגה בפסילה מהווה החלטה מחושבת ושקולה מצד הנאשם. לעומת זאת, ניתן להתרשם שההמלטות מהשוטרים הייתה ספונטנית בתחילתה, עד לעצירת הרכב ועזיבתו. בשלב זה יכול היה הנאשם לחדול ממעשיו, אך לאחר מספר דקות שב לרכב, והמשיך בנהיגה, כשהפעם הימלטותו מהשוטרים כללה חצית צומת מרומזר באור אדום ונסיעה בניגוד לכיוון התנועה בטבורה של עיר בשעות הצהריים. פוטנציאל הנזק הוא משמעותי ולמרבה המזל לא נגרמו נזקים לרכוש ולאנשים.