מדינת ישראל נ' בניאשוילי(עציר) ואח'

החלטה

ביום 9.1.11 ניתנה החלטתי בדבר הארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים כנגדם.

לאחר החלטת כב' ביהמ"ש המחוזי מרכז, ניתנה החלטה להכנת תסקיר מעצר בעניינם של כל המשיבים, ושירות המבחן אכן פעל לגבי כל אחד מהם, הן בבחינה אישית של המשיבים, והן בבחינת המפקחים או חלופות מעצר מוצעות.

ב"כ הצדדים ריכזו טיעוניהם לגבי המשיבים, כאשר לטענת המבקשת כל שניתן הוא לאבחן עניינו של המשיב 3 מהאחרים, ולשקול רק לגביו להענות לבקשת ב"כ המשיבים ולהורות על הכנת תסקיר משלים.

מובן שהבחינה צריכה להיות פרטנית.

בהתייחס למשיב 1, מציינת קצינת המבחן בתסקיר מעצר מיום 13.2.11, ועל כך גם אין חולק, כי המשיב מתקשה להתמודד עם בעיה בתחום ההימורים.

לטענתו, ההידרדרות למעורבות פלילית נועדה על רקע זה ממנו הוא סובל כ-4 שנים, והיא כנראה עמדה ביסוד העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

קצינת המבחן התרשמה מהצגת דברים מגמתית של המשיב, הבוחר לשים דגש על מעורבותו בהימורים, וצמצום חלקים עבריינים בהתנהלותו, ומידת אחריותו לתוצאותיהם.

לאחר שנתנה קצינת המבחן משקל לבעיה הנדונה, להתנהלותו של המשיב, נטייתו להתנהגות פורצת גבולות וקשייו לתפקד במסגרות מקובלות, העריכה כי קיים סיכון להמשך התנהלות שולית והפרת הוראות חוקיות.

בנסיבות אלה, לא ניתנה כל המלצה של קצינת המבחן לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

יתר על כן, התייחסה באופן פרטני לבקשתו של המשיב להתחיל מחדש בהליך טיפולי, ולדבריה אין במסגרת שילוב בקהילה טיפולית כדי לתת מענה מקיף לכל מרכיבי הסיכון המאפיינים את מצבו.

ב"כ המשיב מבקש לאפשר למשיב להשתלב בהליך טיפולי לאחר שהביע רצון לכך, ולא להתפס למסקנת קצינת המבחן אשר אינה נותנת אפשרות לצאת ממעגל שהוא הגיע אליו בכורח חייו.

מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשת, כי מסקנת התסקיר מעוגנת בבחינה פרטנית של מידת האמון שיכול ביהמ"ש לתת במשיב זה.

בחינה זו מצטרפת למסקנות החלטתי הראשונה, ומלמדת כי הסיכון הנשקף מהמשיב אינו מאפשר בחינת שחרור לחלופת מעצר.

אוסיף ואציין, כי לא אחת חזר כב' ביהמ"ש העליון על ההלכה (אמנם בהתייחס להליכי טיפול של גמילה מסמים), כי רק בנסיבות חריגות ניתן יהיה בשלב בקשה למעצר עד תום ההליכים לבדוק אפשרות לשילוב בהליך טיפולי. נקודת הזמן ההולמת לבחינת אפשרות זו מצויה בשלב גזירת הדין עת מובאים בחשבון שיקולי הענישה כולם, למעט חריגים מסוימים.

(ראה: בשפ 6599/10 מדינת ישראל נ. אדי שושני)

לא מצאתי יסוד בכל החומר העובדתי שהוצג בפני, כי מתקיים חריג בנסיבותיו של המשיב 1, ועל כן אני מורה על הארכת מעצרו עד תום ההליכים כנגדו.

בתסקיר מיום 13.2.11 בחנה קצינת המבחן את נסיבותיו האישיות של המשיב 2, ואת עברו הפלילי הכולל עבירות של אלימות שבגינן ריצה עונשי מאסר, וכן עבירות התפרצות ועבירות רכוש.

לאחר קיום השיחה עימו הגיעה למסקנה, כי נמצאו דפוסי חשיבה והתנהגות עבריינית הממוקדים למילוי צרכיו ללא יכולת הפעלת שיקול דעת ובדיקת השלכות אפשריות של התנהלותו.

כך גם נמצא העדר מודעות והבנה באשר לבחירותיו לפתרונות בעייתיים, טשטוש קשיים תפקודיים ועמדות שוליות המשמשות בסיס למסקנה, כי קיים סיכון להמשך התנהלות שולית מצידו.