מדינת ישראל נ' בן שמואל ואח'

גזר - דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן שבתיק 17601/12/08- התפרצות לבניין והחזקת סמים לצריכה עצמית.

הנאשם נשלח לתסקיר שירות המבחן, וביום 2/6/2010 הוגש תסקיר שהמליץ להטיל עליו 200 שעות של"צ.

לאחר מכן נשמעו טיעונים לעונש והחלטתי שלא לקבל את המלצת שירות המבחן בעניין השל"צ, והפניתי את הנאשם לממונה על עבודות השירות לצורך קבלת חוות דעת בעניינו.

בחודש אוגוסט הודיע הממונה כי הנאשם לא התייצב בפניו, והדיון נדחה.

בינתיים הוגש נגד הנאשם כתב אישום עם בקשה למעצרו עד תום ההליכים בתיק 48210/08/10, המייחס לו עבירה של סחר בסמים.

הנאשם הודה גם בתיק האחר, האחרון, צירף אותו, הורשע, ועניינו נדחה לקבלת תסקיר נוסף, שלא הוכן במועד, ולפיכך נדחה הדיון להיום, כאשר כל אותה עת הנאשם במעצר.

התסקיר שהונח בפני היום מתאר את קורות חייו הקשים של הנאשם, את נסיבותיו האישיות הלא קלות, אבל מעריך כי הוא מועד להמשך חיכוך עם החוק.

על אף המצוקה הקשה העולה מתוכן התסקיר, הרי קצינת המבחן מציינת שלאור גורמי הסיכון המתוארים, חומרת העבירה וביצועה, כאשר תלוי נגדו הליך אחר, היא אינה סבורה בנסיבות אלו שיש מקום להטיל של"צ כפי שהומלץ בתסקיר הקודם, וכעת ההמלצה היא לענישה משמעותית ומידתית.

בגזירת העונש אני לוקח בחשבון את העובדה שהנאשם הודה בשני התיקים הנ"ל, הוא חסך מזמנם של העדים הרבים ומזמנו של ביהמ"ש, ובניגוד לטענת התובע, הוא כן לקח אחריות על מעשיו.

העובדה שהנאשם טוען שאינו עוסק בסחר בסמים, איננה שוללת את הודאתו בעבירה, שעניינה עיסקת סמים אחת.

לא מדובר במי שהפך את הסחר בסמים לאורח חיים.

עם זאת, אין להתעלם מעברו הפלילי, מהעובדה שהוא כבר הורשע במספר רב של עבירות רכוש, אלימות, סמים ובריחה ממשמורת, ואף ריצה מאסר ממושך.

אינני מוצא אפשרות או הצדקה להורות על חילוט הרכב, שכנראה לא היה לו קשר לעבירת הסמים, וכנראה לא שייך כלל לנאשם, ובכל מקרה, גם אם כל אלו היו מוכחים, לא היתה הצדקה לחלט את הרכב שמשמש להסעת אביו החולה של הנאשם.

לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, שימנו מיום מעצרו – 23/8/2010.

2.מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מיום שיחרורו עבירת רכוש, שעונשה שנתיים מאסר ומעלה, או עבירה של סחר בסמים, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ניתן בזה צו להשמדת הסמים, ולהחזרת הפלאפון לנאשם.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

העתק גזר הדין יומצא לשירות המבחן.