מדינת ישראל נ' בן שימול

החלטה

המבקש מצוי במעצר בית מזה 10 חודשים. הטיפול בתיק העיקרי טרם הסתיים, למרות שבין הצדדים כבר קיים מתווה עקרוני שעניינו הסדר טיעון, אך כיוון שהסיום כרוך בחוות דעת שונות – הרי שמועד סיום התיק העיקרי עדיין איננו ברור.

העבירות שבהן הורשע המבקש עניינן בעילה אסורה בהסכמה ובהתאם להסדר שהחל להתגבש בין הצדדים, ההרשעה היתה בהתאם להודאתו, ללא צורך בשמיעת ראיות.

הצדדים טענו באשר למשך המעצר, באשר לנסיבות של המעצר, באשר להשתלשלות העניינים אשר בעטיה טרם נסגר עדיין התיק העיקרי, באשר למסוכנות הפוטנציאלית, כפי שעולה מהמסמכים ולאחר ששקלתי את הטענות אני מוצאת שיש להיעתר לבקשה בחלקה.

העבירות בהן הורשע המבקש אכן עשויות ללמד על מצב דברים שחייב בשעתו מעצר בית מלא, תוך הרחקה משמעותית מהמקום בו הן בוצעו ולכן המבקש שוהה כיום בתל אביב ויחד עם זאת, אני מוצאת שיש מקום להקל מעט בתנאי השחרור, שכן הוא נמצא במעצר מלא כבר 10 חודשים ולפי המסמכים שקיימים בתיק, הוא לא יצא מאותו מעצר, אלא לרגל חג הפסח ולמפגש עם עורך דינו וביקור בבנק.

יחד עם זאת, אינני בטוחה שניתן לצמצם את המעצר רק לשעות הלילה.

המבקש, בהגינותו, מסר שהוא לא מתכוון לחפש עבודה בשל שהוא עוד לא יודע מה יהיה גורל התיק העיקרי ומה יהיה מצבו בחודשים הקרובים ולכן, כיוון שהשחרור נועד רק על מנת שיוכל "להתאוורר" לפגוש קרובים, לרכוש מוצרים וכיו"ב – אזי, לא מצאתי לנכון לקבל את הבקשה במלואה.

אשר על כן – אני מוצאת להורות שהמבקש יכול לצאת ממעצר הבית בכל יום בין השעות 18:00 – 21:00 ובכפוף לכך, יתר תנאי השחרור בערובה, כפי שנקבעו בהחלטות קודמות ישארו על כנן.

הצדדים מוסרים לי שקיים דיון נוסף בתיק העיקרי ביום 7/7/10.

אם במסגרת אותו דיון תהיינה התפתחויות שיחייבו שיקול מחדש של הבקשה הנוכחית – כמובן שכל צד יהיה רשאי להגיש שוב לעיון חוזר ואשתדל לקבוע אותה במועד האפשרי.

ניתנה והודעה היום כ"ד סיון תש"ע, 06/06/2010 במעמד הנוכחים.

תמר נאות פרי, שופטת

הקלדנית: אורנית ז.