מדינת ישראל נ' בן ציון גירשוביץ

הכרעת דין

אזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי ציות לתמרור 302 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני קו עצירה, בניגוד לתקנות 22(א) ו-64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה).

על פי עובדות כתב האישום, ביום 19.7.12, שעה 17:00 לערך, הבחינה השוטרת רס"ל אלמוג עינב (להלן- השוטרת) עת עמדה סטטית ברחוב המסגר 6 בתל אביב, בנאשם אשר נהג קטנוע מ.ר. 9054767 (להלן – קטנוע הנאשם) ברחוב מיקוניס, מכיוון מזרח למערב, לעבר לצומת הרחובות מיקוניס - המסגר (להלן – הצומת). בכיוון נסיעת הנאשם מוצב תמרור 302, באופן ברור משני צדדי הכביש, וכן מסומן קו עצירה ברור על פני הכביש לכל רוחבו.

על פי הנטען, בהגיעו לצומת, הנאשם פנה ימינה לרחוב המסגר בכיוון צפון, כשהוא בנסיעה רצופה, גלגלי הקטנוע בתנועה והוא אינו מציית לתמרור 302, המציין חובה לעצור.

השוטרת שמרה על קשר עין רצוף עם הנאשם עד לעצירתו.

העבירה הינה מסוג ברירת משפט והקנס בגינה הוא 250 ₪.

תגובת הנאשם משיוחסה לו העבירה, כפי שצוינה בדו"ח שנרשם על ידי השוטרת: "הייתה אישה במעבר חציה ואני נתתי לה לעבור, אני עצרתי". על פי הנטען על ידי השוטרת בזיכרון דברים שצורף לדו"ח, לאחר מסירת הדו"ח הנאשם אמר לה "שילך לך לתרופות".

הנאשם כפר במיוחס לו והתנהל דיון הוכחות.

בהקראת כתב האישום טען הנאשם: "אני טוען שעצרתי בעצור והשוטרת ממקום עמידתה לא יכלה לראות את כל קו העצירה עצרתי לפני קו העצירה 20-50 ס"מ בערך. עברה אישה במעבר החצייה".

מטעם התביעה העידה השוטרת, ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח אשר ערכה, בצירוף הזכ"ד (ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם. במסגרת חקירתו את השוטרת, הוגשו מטעמו 5 תצלומים אשר סומנו ת/1 עד ת/5.

דיון והכרעה:

הנאשם אישר בעדותו כי במועד הנטען אכן נסע ברחוב מיקוניס ופנה ימינה לרחוב המסגר, וכן אישר כי "יש במקום קו עצירה" אולם לטענתו, לא ניתן לראות את מלוא קו העצירה מהמקום בו עמדה השוטרת (פרוט' עמ' 4 שורות 28-29).

יחד עם זאת, הנאשם ציין בחקירתו כי הבחין בשוטרת כשהורתה לו לעצור, עת שכבר היה על רחוב המסגר, ולא ראה את השוטרת עד לרגע בו סימנה לו לעצור. בהמשך אישר כי אינו יודע היכן עמדה השוטרת, בשלב בו הבחינה בביצוע העבירה הנטענת.

בהתייחס לכך הוסיף הנאשם: "בשלב שעצרתי לא ראיתי אותה כי לא יכולתי לראות אותה". (פרוט' עמ' 5 שורה 16).

הנאשם נמנע בתגובתו בדו"ח מלטעון כלפי השוטרת, כי ממקום עמידתה לא ניתן לראותו בעצרו לפני קו העצירה. טענתו זו עלתה לראשונה בתגובתו להקראת כתב האישום בדבריו "והשוטרת ממקום עמידתה לא יכלה לראות את כל קו העצירה..". במענה לשאלה מדוע לא טען זאת בפני השוטרת במקום, השיב: "לא חשבתי על זה באותו רגע. אבל כן אמרתי לה" (פרוט' עמ' 5 שורות 16-18).

הנאשם הגיש מטעמו צילומים אותם צילם, על פי טענתו, במקום ובמועד האירוע כמפורט להלן:

בצילום נ/1 נראית ניידת משטרה, החונה חלקה על המדרכה וחלקה על נתיב הנסיעה. בסמוך לניידת עומדות שתי שוטרות. כיוון הצילום מדרום לצפון, כיוון הגעתו של הנאשם מהצומת. בעדותה, זיהתה השוטרת את עצמה כאחת מהשוטרות, ואישרה כי המקום נראה כמו רחוב המסגר, אולם אין היא יודעת אם זה אכן מספר 6.

בצילום נ/2 נראית ניידת משטרה החונה באותו מיקום כמו הניידת ב-נ/1, ובסמוך אליה שתי שוטרות עומדות על הכביש. התמונה צולמה מהכיוון ההפוך, מצפון לדרום. הנאשם ציין ביחס לצילום זה כי היא צולמה "מספר דקות אחרי האירוע". לשאלתו "זה המקום שבו את עומדת כשאת מבצעת אכיפה, נכון? כאן את עומדת ומסתכלת על הכניסה לצומת.." השיבה: "מאמינה שכן. לא יכולה לזהות מפה אם זה אני או מישהו אחר. לא רואים את הצומת מהתמונה הזו.." (פרוט' עמ' 2 שורות 4-7).