מדינת ישראל נ' בן עמי

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 04.10.2011, במתחם חדר המיון במרכז הרפואי ע"ש סורוקה בבאר שבע, העליב הנאשם קצין משטרה שנקרא למקום בשל סירובו לצאת מניידת המשטרה, בכך שקרא לעברו קריאות גנאי ואף איחל לו שלא יתקדם בתפקידו ושיסבול ממחלה קשה. בית המשפט אינו רואה לחזור על קריאות הגנאי והאיחולים כפי שנאמרו בגזר הדין.

לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה אחת בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ושימוש לרעה בכח המשרה.

בין הצדדים נקשר הסדר, על פיו עותרים יחדיו להשית על הנאשם עונשים של מאסר מותנה לתקופה בת שלושה חדשים, שלא יבצע עבירה דומה, וכן התחיבות כספית להמנע מעבירה לפי שיקול דעת בית המשפט.

התביעה נמקה ההסדר, בין היתר, במצבו הרפואי של הנאשם, לענין זה הוגשה תעודה רפואית ת/1.

הסניגור הסביר, כי הנאשם הוא שוטר לשעבר, אשר סובל מפגיעות שונות לאחר תאונת דרכים שעבר, כאשר נקרא למשטרה נלקח על ידי המשטרה לבית החולים ושם התפתח האירוע המתואר. לדבריו, כיום הנאשם סובל מכאבים ומתפרנס מקצבה זעומה. לא הוצגו ראיות בנוגע לכך.

בדברו האחרון, בחר הנאשם להטיל האחריות למקרה על אנשי המשטרה, אשר לדידו נהגו כלפיו "בחוסר אתיקה" עת כבלו אותו בהיותו אדם נכה.

הדברים שאמר הנאשם, כפי המפורט בכתב האישום, אינם נעימים לשמיעה, בלשון המעטה, ואף לא עלה בידו להציג ראיות כלשהן להצדקת טענתו, כי מי מצוות המשטרה נהג כלפיו שלא כדין.

לא ראיתי, כי הנאשם הפנים את משמעות מעשיו והתנהגותו; מדבריו בבית המשפט עולה, כי מרוכז בעצמו וטרם פיתח תובנה של השלכת התנהגותו, היינו הדברים שאמר, על רגשותיהם של אחרים, אנשי חוק אשר פעלו במסגרת תפקידם וזכאים להגנה המתאימה.

לנוכח טיב הדברים שנאמרו, ובהעדר ראיה כלשהי בנוגע למצבו הכלכלי של הנאשם, ראוי היה, כי הסדר הטיעון יכלול גם עיצום כספי בדמות פיצוי לנפגע העבירה. יחד עם זאת, לא ראיתי, כי הסדר הטיעון כפי שהוצג חורג ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבותו של בית המשפט.

על כן, יקבל בית המשפט את ההסדר, מתוך תקוה, כי יהיה בעונשים שיגזרו כדי להרתיע הנאשם מלשוב ולנהוג באלימות פיסית ומילולית בכלל, וכלפי אנשי מרות בפרט.

גוזר על הנאשם, איפוא, העונשים הבאים:

א. שלושה חדשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, פרק ח' – סימן ט'; פרק ט' - סימנים ג', ד'; פרק י';

ב. הנאשם יחתום, עוד היום, התחיבות ע"ס 5,000 ₪ להמנע, במשך שנתיים מהיום, מביצוע עבירות כנזכר בסעיף א' לעיל. לא תיחתם ההתחיבות – יאסר הנאשם למשך 21 יום.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, במעמד התובעת, הסניגור והנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: