מדינת ישראל נ' בן סירא

החלטה

בפניי בקשה מיום 23/12/10 לביטול הכרעת דין וגזר דין, שניתנו ביום 12/10/10, בהעדר התייצבות המבקש לדיון שהיה קבוע ליום 3/10/10.

לטענת המבקש, תאריך הדיון 3/10/10 לא הודע לו, אין לו תיבת דואר בביתו שכן תיבת הדואר של התושבים ממוקמת במרוכז בצמוד לבית הדואר השכונתי, המבקש או מי מבני ביתו לא קיבלו הודעה על קיום דבר דואר רשום לתיבת הדואר ויתכן שדבר הדואר הרשום הוכנס בטעות לתיבת דאר של משפחה אחרת בשכונה.

משהמבקש לא קיבל הודעה על תאריך הדיון, הוא לא ידע על קיומו ולכן לא התייצב.

המבקש טוען עוד כי גם לגופו של עניין יש לו הגנה טובה כנגד האישום המיוחס לו.

לחילופין ביקש המבקש כי בית המשפט יזמין אותו לדיון בבקשה בעל פה ולעכב ביצוע פסק הדין.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בידיה אישור מסירה לדיון אשר חזר בציון "לא נדרש". לאור האמור, אין לנאשם להלין אלא על עצמו.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן:

אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין קבועות בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע."

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד נז(6) 793, 803 קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש תוצאה מאי ביטול פסק הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו".

במקרה שלפנינו, לא התרשמתי כי למבקש סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

עיון באשור המסירה מעלה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש". לא נדרש, כמוהו כאישור מסירה כדין.

זאת ועוד, לא מצאתי כי עשוי להיגרם לנאשם עיוות דין. ב"כ המבקש לא ציינה בבקשתה אילו טענות הגנה מצויות בידי המבקש אלא רק ציינה כי "למבקש יש הגנה טובה כנגד האישום המיוחס לו".

זאת ועוד, גזר הדין שניתן הולם את חומרת העבירה.

בנסיבות אלה, אין כל מקום לדיון בבקשה במסגרת דיון בפני.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"א, 02 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: