מדינת ישראל נ' בן סימון

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם, מר בן סימון יצחק, הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות שלהלן:

א.אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים החצייה בבטחה – עבירה על תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

ב.נהיגה רשלנית - עבירה על סעיף 62 (2) + סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

ג.התנהגות שגרמה לנזק וחבלה לגוף – עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

2.על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 20/05/11 סמוך לשעה 13:10, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג טיוטה שמספרו 88-081-56 (להלן: "רכב הנאשם") בקרית אתא, בשד' הציונות ופנה ימינה לרח' רמז.

הכביש במקום היה תקין, שדה הראייה פתוח לפנים למרחק 14 מטר, על פני הכביש מסומן מעבר חצייה להולכי רגל ומשני צדי הדרך מוצבים תמרורי 306 (ז"ק להולכי רגל) המורים על קיומו.

באותה עת, מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת הנאשם, חצה את הכביש במעבר החצייה בהליכה רגילה, הולך הרגל גרינברג עוז יליד 2003 (להלן: "הולך הרגל" או "הנפגע") אשר הספיק לחצות כמטר וחצי מרוחב המעבר.

הנאשם, כך נטען, נהג רכבו ברשלנות בכך שלא הבחין בהולך הרגל, לא שם לב לדרך ולא אפשר להולך הרגל להשלים את החצייה בבטחה ופגע בו (אירוע זה ייקרא להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נחבל הולך הרגל בגופו ונזקק לטיפול רפואי.

3.הנאשם כפר, באמצעות בא כוחו, בעובדות כתב האישום, למעט באירוע התאונה ותוצאותיה. משכך, נשמעו ראיות הצדדים, כשמטעם התביעה העידו הבוחן רנ"ג רימון חורי, רס"מ אופיר נוימן ומר שגיב גרינברג- אביו של הנפגע (להלן: "האבא"). מטעם ההגנה העיד הנאשם.

דיון והכרעה

4.לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי את דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט ולאחר שבחנתי את הראיות שהוגשו ע"י בעלי הדין, מצאתי כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעבר לכל ספק סביר וכי יש להרשיע את הנאשם בכל הוראות החיקוק אשר יוחסו לו בכתב האישום.