מדינת ישראל נ' בן לולו

החלטה

1.בפני בקשה ראשונה להארכת מעצרה של החשודה עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודה נעצרה לראשונה ביום 25.10.2010 בשעה 15:30.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודה ובא-כוחה, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרה של החשודה למשך 7 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודה חשד בדבר ביצוע עבירות של סיוע לאחר מעשה פשע וקשר לפשע, כך שכנטען בבקשה נחשדת החשודה כי סייעה לאחר במנוסתו והסתרתו, תוך כדי כך שהינה יודעת כי מסייעת לו בבריחתו מפני משטרת ישראל בגין רציחתו של אדם.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות ושיבוש מהלכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/1 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודה ובמסגרת מב/1 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה. כן הוצגו בפניי דוחות סודיים קודמים.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודה עברה את העבירות המיוחסות לה בבקשה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשודה עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורה יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה.

ביחס לעילת המעצר של מסוכנות אשר ב"כ החשודה טען כי אינה מתקיימת, אני סבור כי לאור חומרת החשדות קיימת גם קיימת עילת מעצר של מסוכנות לבטחון הציבור.

8.נוכח המסוכנות והחשש האמורים, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, בשים לב לפעולות החקירה המבוקשות ובשים לב לחומרת החשדות ולצורך לאפשר למשטרה למצות את החקירה, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותה של החשודה. יחד עם זאת, בשל העקרון של פיקוח בית המשפט, אני מוצא לנכון לקצר במעט את משך הארכת המעצר.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרה של החשודה עד ליום 31.10.2010 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה והדו"ח הסודי מושבים לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ח חשון תשע"א, 26/10/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

הוקלד על ידי: טליה אבינועם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: