מדינת ישראל נ' בן יוסף

החלטה

כנגד המשיב הוגש היום כתב אישום המייחס לו מספר עבירות של קבלת דבר במירמה, זיוף בכוונה לקבל דבר, עושק, הכשלת שוטר, התחזות לאחר, תיווך שלא כדין וגביית כספים שלא כדין.

בד בבד, הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, כשבצידה מוצעת חלופת מעצר בדמות מעצר בית בבית אחותו והפקדת בטוחות.

במסגרת הליך מעצר הימים, הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב. אולם בהחלטתי מיום 8.7.2010 הוריתי על שחרורו של המשיב למעצר בית לבית אחותו ובפיקוחה המלא, וזאת למשך 7 יום.

בחלוף 7 ימים הוגשה בקשה להורות על המשך מעצר הבית בו נתון המשיב, וזאת מכוח הצהרת תובע שהוגשה בהתאם להוראות סעיף 17ד' לחוק המעצרים.

כבוד השופטת וינברג נעתרה לבקשה והורתה בהחלטתה מיום 15.7.2010 על הארכת תנאי השחרור, לרבות מעצר הבית למשך 5 ימים.

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי ובית המשפט המחוזי קיבל את הערר וקבע, כי דין ההחלטה מיום 15.7.2010 להתבטל ומשכך בוטל תנאי מעצר הבית ויתר התנאים נותרו על כנם.

כעת עותרת המבקשת להשיב את תנאי מעצר הבית על כנו וכן את יתר התנאים עד לתום ההליכים.

בא-כוח המשיב מצידו עותר לדחייה לצורך לימוד חומר הראיות וכן עותר להותרת תנאי השחרור, כפי שנקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי, על כנם עד לדיון בבקשה לגופה.

בקשתה של המבקשת להורות על מעצר כשבצידה מוצעת חלופת מעצר, הינה למעשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב, שעה שהוא משוחרר.

הלכה היא, כי לא בנקל יורה בית-המשפט להחזיר למעצר את מי שכבר שוחרר ממנו והוא יורה כך רק במקרים מיוחדים המצדיקים זאת (בש"פ 4692/06). הוא הדין במקרה שלפניי, הגם שמתבקשת על-ידי המבקשת חלופת מעצר.

לפיכך, בנסיבות העניין, מצאתי כי תנאי השחרור אשר נקבעו בהחלטת בית-המשפט המחוזי יוותרו על כנן עד לדיון בבקשה לגופה. נוכח הסכמת המשיב, בשלב זה ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזאת למשך 30 יום, וזאת עד לדיון בבקשה לגופה.

לעניין זה יובהר, כי הכתובת שנמסרה על-ידי המשיב בדיון שהתקיים לפניי ביום 8.7.2010 תשמש ככתובת למסירת כתבי בי-דין.

קובעת לדיון ליום 28.7.2010 בשעה 08:30, בפני שופט תורן.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל עמית - אניסמן, שופטת

הוקלד על ידי: איריס יפת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: