מדינת ישראל נ' בן דוד

החלטה

בתיק זה נדון הנאשם בהיעדר התייצבות ביום 27.2.12.

ביום 14.3 הגיש הנאשם בקשה לביטול פסק הדין וביום 15.3 ניתנה החלטה לפיה לא ניתן לדון בבקשה המוגשת בלא תצהיר ובלא פירוט טענות כנגד העבירה. לנאשם ניתנה אפשרות לתיקון הבקשה בתוך 21 יום.

ביום 25.3 הגיש הנאשם בקשה נוספת, שובה ללא תצהיר וללא פירוט טענות אלא טענה כי "יוכיח הגנתו בבית המשפט".

באותו יום דחיתי את הבקשה תוך שאני חוזר ומפנה את הנאשם להחלטה המקורית בדבר הדרך להגשת בקשה לביטול פסק הדין ומאפשר לו להגיש בקשה חוזרת.

כעת הובאה בפניי בקשה שלישית שהגיש הנאשם.

לצערי, שוב מוגשת הבקשה בלא תצהיר.

אינני מוצא מקום להיעתר לבקשה וזאת מהסיבות הבאות:

ראשית, למרות שתי החלטות קודמות, עדיין מוגשת הבקשה בלא תצהיר ובלא פירוט טענות הנאשם כנגד העבירה, אלא בקשה להוכיח טענותיו בפניי.

שנית, המועד שנקבע להגשת הבקשה חלף זה מכבר. ההחלטה הקודמת בדבר דחיית הבקשה ניתנה כאמור ביום 25.3, לפני חודשיים, ודומה כי אף המועד להגיש ערעור על ההחלטה חלף זה מכבר.

אינני סבור כי ניתן להגיש בקשות לביטול פסק דין שוב ושוב, ואם סבר הנאשם כי שגיתי בהחלטותיי הקודמות, היה עליו לערער עליהן לבית המשפט המחוזי.

שלישית, דומה כי לא נגרם לנאשם נזק כתוצאה משפיטתו בהיעדר התייצבות. על הנאשם נגזר קנס בלבד ואף לו הייתי דן בבקשתו כיום, מקבלה ומבטל את פסק הדין, בוודאי היה זה כנגד חיוב בהוצאות בגין התנהלותו עד היום, הוצאות שבוודאי לא יפלו מסכום הקנס שנגזר עליו.

לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה לביטול פסק הדין.

מעיון בתיק מתברר רכי הקנס שנגזר על הנאשם טרם שולם. לפנים משורת הדין אני מורה כי אם ישולם הקנס המקורי עד יום 20.6, יהיה הנאשם פטור מתוספת הפיגורים.

ניתנה היום, ב' סיון תשע"ב, 23 מאי 2012.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: