מדינת ישראל נ' בן דוד

החלטה

בפניי בקשה להארכת מעצר, לאחר שהיו החלטות קודמות המתייחסות למעצר בית של החשוד, אשר עניינו מתנהל ולמעשה הסתיים במסגרת התיק העיקרי בפני כב' השופטת טל תדמור זמיר.

הבקשה, כפי שמונחת לפתחי, מתחלקת לשני חלקים:

האחד, טענה כי החשוד הפר הוראה חוקית, ככל שהדבר נוגע בכך שהיה עליו להות בחברת מפקחים במקום עבודתו והחשוד החמור לא פחות, הינו שיבוש הליכי משפט באופן שהחשוד איים ואף פגע פיסית באחת העדות במשפטו – הגב' מלי גוזלן ואף הציע לה סכומים כספיים כאלה או אחרים.

בעניין זה, הפנתה המשטרה את ביהמ"ש בין השאר לראייה חסוייה אשר עליה ניתן מזכר (סומן מ/1), אשר ממחיש לטענת המשטרה בוודאות, כי החשוד שיקר לא פחות במהלך חקירתו ככל שהדבר נוגע ב גירסתה של המתלוננת.

הסניגור אשר מייצג את החשוד בהליכי התיק העיקרי, הסביר לביהמ"ש את כל השתלשלות התיק הפלילי העיקרי וכי הדיעה והסברה מבחינה הגיונית איננה שהיה בכוונת או בוצעה שיבוש הליכי משפט ע"י החשוד, ולו מן הטעם הפשוט כי המתלוננים הנ"ל למעשה כבר נתנו את עדותם וכי לגבי המתלוננת הספציפית, הנ"ל העידה עוד ב- 9.10.10 והוא זה שביקש להשמיע מחדש את עדותה, ואולם המשטרה התנגדה לכך מכל וכל.

לטענתו, היעלה על הדעת שהוא יבקש להעיד עד או עדה שכבר העידו כאשר אותה עדה יכולה להמשיך ולסבך את החשוד? אין בכך כל הגיון לטענתו. עוד הצביע הסניגור על כך כי אין לתת אמון לא בגברת גוזלן ולא באמה אשר התגלה בהליכים לא מעטים חוסר אמינותן, וכי לטענתו יש כאן התנכלות למרשו. עוד הצביע על כך כי ניתן לפתור את הסוגייה על ידי החמרת מעצר הבית, ו/או ביטול היציאה לעבודה וכי אין צורך בהימצאותו של החשוד בתנאי מעצר דווקא, וזאת לאחר שמשפטו הפלילי הלכה למעשה הסתיים וחזקה על ביהמ"ש היושב בדין כי ישפוט את חומר הראיות ויכריע בעניינו.

לאחר שבחנתי את החומר המונח בפתחי, הכולל בין השאר מן הסתם התייחסות להליכים שלא עמדו ולא היו בפניי (בפני השופטת טל תדמור זמיר) ולאחר שבחנתי את הראיות שהציגה המשטרה, לא מצאתי הצדקה לקבל את בקשת המשטרה להארכת מעצר כאמור.

לעניין הפרת או אי הפרת הוראה חוקית – אני סבור שדי יהיה בהחמרה באופן שלמשך 7 ימים יימצא החשוד במעצר בית ולא ייצא לעבודה כלל. במהלך פרק זמן זה, ככל שהדבר יידרש לעמידה בהליכי חקירה כלשהן לגבי החשדות המיוחסים לו, הנ"ל בוודאי נדרש לשיתוף פעולה מלא ונאסר עליו באיסור חמור ליצור כל קשר עם המתלוננת או המעורבים בתיק הפלילי העיקרי.

לעניין הטענה לשיבוש הליכי משפט – כאמור, בעניין הזה אני מפעיל את ההגיון ואת הסבירות כשופט. המשפט הלכה למעשה הסתיים. העדים העידו. אין כל אינטרס לחשוד להתחיל לאיים על עדים שלמעשה כבר סיימו את עדותם. נכון שעל פניו הוכיחה המשטרה כי החשוד לא אמר את כל האמת, אבל יש להפעיל כאמור אמות מידה של סבירה וגם לקשור בקשר סיבתי שבין החשש לשיבוש הליכי משפט ובין המשפט שהסתיים ולא מצאתי קשר שכזה.

בדבריי על סיום המשפט הפלילי כוונתי היא שהעדים סיימו עדותם אך טרם ניתנה הכרעת דין.

חזקה על המשטרה שהיא יכולה לבצע את החקירה גם כשהחשוד במעצר בית, והדבר בוודאי לא ישפיע על תוצאת המשפט אשר תוכרע ע"י כב' השופטת טל תדמור זמיר.

מהמקובץ דלעיל, לא קבלתי את הבקשה להארכת מעצר.

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תשע"א, 06/07/2011 במעמד הנוכחים.

ערן נווה, שופט

החלטה

אני מעכב ביצוע עד היום – 6.7.11 שעה 17:00.

שמורה הזכות למבקשת, אם היא רוצה בכך, לפנות לביהמ"ש המחוזי ולערער על החלטתי.

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תשע"א, 06/07/2011 במעמד הנוכחים.

ערן נווה, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: