מדינת ישראל נ' בן ארוש (אסיר)

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט מ. ארגמן, סגן נשיא) מיום 10.3.2010, לפיה הורה בית משפט קמא על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים.

העוררת אינה משלימה עם ההחלטה ומבקשת כי בית משפט של ערעור יתערב ויורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, לאור נסיבות העבירה ובהעדר חלופת מעצר ראויה.

הרקע:

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים וכן החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, בנסיבות בהן ביום 28.1.2010 נמצא המשיב כמי שגידל במרפסת ביתו סם מסוכן מסוג קנביס בתוך 45 עציצים. משקל הסם עפ"י חוות דעת מז"פ הינו של 13,089 גרם נטו קנבוס ו-50.72 גרם נטו חשיש.

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועל עילת מעצר, אך סבור כי בפנינו המקרה המתאים לשחרור המשיב בתנאים מגבילים.

יצוין כי המשיב בחקירתו הודה בעבירות אך טען כי מדובר בסם אשר משמש אותו לצריכתו, משום שהוא סובל מכאבים ומיגרנות.

דיון והכרעה:

אף שככלל אין בית משפט נוהג לשחרר עברייני סמים לחלופת מעצר, עדיין הוא מחויב לבדוק כל מקרה ומקרה לנסיבותיו, האם בנמצא חלופת מעצר אשר יש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

בנסיבות המקרה לנוכח העובדה כי למשיב אין עבר פלילי, נשלח המשיב לשירות המבחן על מנת שיוכן תסקיר בעניינו.

התסקיר הוצג לבימ"ש קמא ואף בפניי, וממנו עולה כי שירות המבחן ממליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אחיו, לאחר שהתרשם כי מדובר בחלופת מעצר ראויה.

שירות המבחן ער לקרבה שבין בית המשיב לבית האח, אך הוא סבור כי מדובר במפקחים אשר מבינים את משמעות התפקיד ואת גודל האחריות אשר הם לוקחים על עצמם, ועל כן מעריך שירות המבחן כי מדובר באנשים שיש להם את היכולת למנוע הישנות מעשים דומים בעתיד.

בית משפט קמא שמע את המפקחים ואף הוא מצא אותם ראויים לתפקיד של פיקוח על המשיב.

מתסקיר קצין המבחן עוד עולה כי מדובר במעצר ראשון בחייו של המשיב וכי הוא נמצא במצב רגשי קשה נוכח שהייתו בין כתלי בית הסוהר.

בשקלול הנתונים כולם אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

מדובר כאמור במשיב ללא הרשעות קודמות, העובד למחייתו באופן מסודר.

מדובר במעצר ראשון שאותותיו ניכרים על המשיב, כפי שהוצג בתסקיר ובפניי במהלך הדיון.

שירות המבחן הכין תסקיר מקיף וממצה ודומה כי היה ער למכלול הנתונים אשר צריכים להיבדק עת נשקלת אפשרות שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים.

בנסיבות אלה, ולאחר שעיינתי במכתב ממעבידו של המשיב, אני סבורה כי יש מקום לשחרורו של המשיב ל"מעצר בית" בבית אחיו בתנאים שנקבעו; דא עקא שיש מקום לעבות את התנאים שקבע בימ"ש קמא כך שתאויין מסוכנותו של המשיב, ככל שמדובר במשיב שלא השתמש בסמים רק לצריכתו העצמית.

בנסיבות אלה אני מורה כי לתנאי השחרור יתווספו התנאים הבאים: