מדינת ישראל נ' בן אור

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירה של אי חגירת חגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83 ב (א) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 18.3.2012, בשעה 09:03, בצומת רחובות יוחנן הסנדלר התע"ש כפר סבא נהג הנאשם ברכב פרטי מ.ר 4582666, כשהוא אינו חגור בחגורת בטיחות.

הנאשם כפר באשמה.

ראיות הצדדים:

מטעם המאשימה העיד רושם הדו"ח השוטר, יוסי חורי, בוחן תאונת דרכים, אשר אישר את הדו"ח ת/1. בנסיבות הדו"ח רשם השוטר, כי בהיותו במצב סטאטי בצומת הנ"ל הבחין בנאשם שהיה לבדו ללא חגורת בטיחות בהצלב על גופו. העד ציין, כי שמר על קשר עין רצוף עם הנאשם ללא גורם מפריע עד לעצירת הרכב, והבחין בעבירה דרך השמשה הקדמית שהייתה נקייה. עוד ציין בת/1, כי הנאשם נעצר בצד הדרך, משך את רצועת החגורה, לבש מעיל שחור ואבזם החגורה נראה היטב בדופן הדלת, הראות הייתה טובה, והוסברה מהות העבירה.

דברי הנהג : "הייתי עם חגורה" ובהמשך הוסיף "אנחנו נפגש בבית משפט....ונראה אותך שם".

בעדותו מסר העד, כי אינו זוכר את האירוע וציין, כי הנאשם זוהה באמצעות רישיון נהיגה ותמונה וחתם על קבלת הדו"ח.

בחקירתו הנגדית אישר העד, כי הבחין בעבירה שביצע הנאשם דרך השמשה הקדמית של רכבו שהייתה נקייה, אז עמד מול הנאשם וסימן לו לעצור בצד הדרך, כשקשר עין נשמר עד לרגע שרכב הנאשם נעצר בצד הדרך (עמ' 6 ש' 6-7, 9).

בהמשך העד חזר על כך בשנית, כי עת נעצר הנאשם בצד הדרך משך האחרון את רצועת החגורה, לבש מעיל שחור ואבזם החגורה נראה היטב (עמ' 6 ש' 17-18 ועמ' 7 ש' 10, 13), אולם אינו זוכר בזמן שהתכופף והסתכל על הנאשם האם היה חגור, והוסיף, כי לפי נסיבות המקרה יש די ראיות לביצוע העבירה שביצע הנאשם.

כאשר הופנה לתמונה שצולמה ע"י הנאשם הסביר, כי עמד בצומת באופן גלוי ואישר, כי מדובר במדי אופנוע במשטרה, אולם אינו יכול לאשר את זהותו שלו (עמ' 8 ש' 13-14).

הנאשם עצמו העיד, כי היה חגור בחגורת בטיחות, ועת עשה דרכו לכוון הכיכר השוטר אשר הסתתר מאחורי העץ אותת לו לעצור בצד. אז יצא מרכבו וניגש לאופנוע של השוטר, שהוסתר אף הוא מאחורי עץ אקליפטוס, והסביר לשוטר, כי היות ולבש מעיל שחור לא ניתן היה להבחין בחגורת הבטיחות, וכי השוטר שגה כשחשב כי לא היה חגור בפרט, לאור התנאים שהיו אותה עת בשטח (סנוור) אשר הפריעו לשוטר להבחין בביצוע העבירה.

בחקירתו הנגדית העיד הנאשם, כי ראה את השוטר לראשונה כשהגיח מאחורי העץ ואישר, כי צילם תמונה מזירת העבירה, כחמש דקות לאחר שקיבל את הדו"ח, אולם לא את צומת הרחובות כשלעצמו. עוד אישר, כי השמשה של רכבו הייתה נקייה, אולם הראות לא הייתה טובה ושלל, כי משך את רצועת החגורה. לבסוף, ציין כי אינו זוכר אם שוחח עם נהג נוסף שנכח במקום וזוכר כי דיבר עם השוטר בלבד וכי מדובר ברחוב ראשי עם הרבה אנשים.

לטענת ההגנה יש לזכות את הנאשם מהטעמים הבאים: ראשית, הנאשם היה חגור בחגורת בטיחות בזמן הנהיגה. שנית, עת התביעה אישר בעדותו, כי הנאשם לבש מעיל שחור וההיגיון והשכל מלמדים, כי במצב דברים זה בו חגורת הרכב שחורה, הרי שהיא "נבלעת" ברקע המעיל ועל כן כל אדם יתקשה להבחין כי האדם אכן חוגר חגורת בטיחות. שלישית, עד התביעה ציין, כי אינו זוכר באם ניגש אל הנאשם ישירות לאחר עצירת הרכב אלא חזר לרכבו להביא את פנקס הדו"חות ועובדה זו מחזקת, אף היא, כי קשר העין בין השוטר לנהג לא היה רציף וייתכן והשוטר לא ראה כי הנאשם אכן היה חגור. רביעית, עד התביעה ציין בעדותו, כי אינו זוכר אם הנהג היה חגור כאשר הגיע לרכבו, ונמנע מלציין זאת כי לדעתו מדובר בפרט שולי ועובדה זו מחזקת ומתיישבת עם המסקנה כי הנאשם אכן חגר חגורת בטיחות.

יתרה מזאת, עדותו של השוטר הייתה סלקטיבית ומתחמקת, שכן השוטר נמנע מלהעיד האם הנאשם היה חגור והאם ניגש לרכבו של הנהג ישר לאחר עצירתו.

לבסוף, מציינת ההגנה, כי שיטת האכיפה בתיק לוקה בחוסר סבירות קיצונית, שכן מדובר במצב בו הסתתר השוטר מאחורי עץ וערב לנהגים נוסעים בדרך, ושיטת העבודה לקויה מיסודה, שכן מדובר בהצבת מכשול בפני עיוור, בהכשלת נהגים ולא במניעת עבירות תעבורה ומניעת תאונת דרכים. מה גם שהנאשם עצמו הביא ראיות מבוססות דיין המוכיחות את חפותו לרבות, תמונות שצילם במקום האירוע ובזמן האירוע.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בדו"ח ושמעתי את עדויותיהם של השוטר והנאשם, נותנת אני אמון מלא בגרסת השוטר ודוחה את גרסת הנאשם. עד התביעה חזר על גרסתו ולא מצאתי בה כל סתירות.

אין מחלוקת, כי הנאשם נכח במקום האירוע.

סלע המחלוקת הינו האם הנאשם היה חגור בחגורת הבטיחות במקום האירוע.