מדינת ישראל נ' בכר

בפני

שופט אהרן האוזרמן

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אחריות לגרם תאונת דרכים בנסיבות של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 39(א) ו- 38(1) לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 26(2) לתקנות התעבורה, ונהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה.

2.על פי כתב האישום, נהג הנאשם את רכבו בתאריך 21.10.10, בשעה 01:15 ברמת גן ברחוב אלוף שדה, כ-200 מ' אחרי צומת עם כביש מס' 4 וכ- 300 מ' לפני הפניה ימינה לרחוב הירדן, כשהוא שיכור, איבד שליטה על רכבו, סטה שמאלה לעבר אי תנועה בנוי שבמרכז הכביש, שם פגע בגדר בטיחות להולכי רגל שנשברה ונתלשה ממקומה. הרכב נהדף ופגע בעמוד מעקה בטיחות שנעקר ממקומו, שם נעצר.

כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם, רכבו ניזוק ובנוסף נגרם נזק לגדר הבטיחות ולמעקה כאמור.

למרות מעורבות הנאשם בתאונה, לא נשאר הנאשם במקום התאונה, ונמלט רגלית מהמקום. הנאשם שב למקום רק לאחר ששוחח טלפונית עם אביו שהוזעק ע"י השוטרים למקום.

3.בישיבת ההקראה כפר הנאשם בכתב האישום נגדו, בתאונה ובשכרות.

4.מטעם המאשימה העידו עדי התביעה הבאים:

ע.ת. מס' 1 – רס"ל כפיר ניסים, בוחן את"ן ת"א, אשר הגיע למקום התאונה בסמוך להתרחשותה וערך חקירה מקיפה של התאונה כולל איסוף ממצאים במקום. באמצעות העד הוגשו: דו"ח בוחן, סקיצות, תרשים של תאונת דרכים, הודעת הנאשם (תחת אזהרה), 12 תמונות מזירת התאונה, נספח לבדיקת דם (שרשרת), שובר שקית העברת דגימת דם, דו"ח פעולה ומזכר.

ע.ת. מס' 2 - הגב' סבטלנה איסקין, אחות חדר מיון בביה"ח תל השומר, אשר נטלה בהסכמת הנאשם דגימת דם מזרועו. באמצעותה הוגשו טופס נספח לבדיקת דם (שרשרת) וזיכרון דברים על נטילת דגימת דם.

ע.ת. מס' 3 - ד"ר אשר גופר, מנהל היחידה לטוקסולוגיה משפטית, המרכז הרפואי שיבא- תל השומר, אשר בדק את דגימת הדם שניטלה מהנאשם ומצא בה ריכוז אלכוהול בשיעור של 114 מ"ג אלכוהול ל-100 מ"ל דם. ד"ר גופר הגיש חוו"ד מומחה וכן דו"ח תוצאות מעבדה ותע"צ.

כמו כן הגישה התביעה על דעת הסנגור ובהסכמתו, מסמכים שנערכו על ידי השוטר אורן בוואני, שנקרא כסייר תנועה לטפל בזירת התאונה - זכ"ד, דו"ח פעולה, נספח לבדיקת דם, דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות (מאפיינים), ודו"ח עיכוב.

בנוסף הוגשה בהסכמה תעודה רפואית של הנאשם שנבדק בחדר מיון לאחר התאונה.

5.לאחר שהוסברו לנאשם זכויותיו, בחר הוא שלא להעיד.

6.בבואי להעריך את תמונת הראיות בתיק, נחה דעתי כי המאשימה הוכיחה הן את העובדה שהנאשם נהג את רכבו בשכרות, והן את אחריותו של הנאשם לגרימת התאונה בהיותו בגילופין.

7.אשר לתאונה - מדובר בתאונה ה"מדברת" בעד עצמה. אין כל סיבה שתניח את הדעת ותסביר מדוע סטה הנאשם מדרכו ופגע בגדר בטיחות ובמעקה הביטחון, זאת בשעה 01:15 לפנות בוקר, כשאין כל תנועה בדרך. אין זאת אלא שמדובר היה במי שנהג את הרכב בהיותו שיכור.

8.אשר לשכרות - גם היא הוכחה כדבעי. מדובר בכמות הכפולה מהכמות הקבועה בחוק. הנאשם מסר דגימת דם לבדיקה אשר נטילתה כדין ושמירתה במסגרת שרשרת שמירת הראיה (מבחנה ובה דמו של הנאשם) הוכחה בפני באופן מלא.

ד"ר גופר שנחקר בחקירה נגדית על ידי הסנגור, דחה כל אפשרות, שארעה טעות בשרשרת העברת הדם או באופן הטיפול בדגימת הדם, בבית החולים במעבדה לטוקסיקולוגיה.

יתרה מזאת, ד"ר גופר קבע באופן הברור ביותר כי אין כל סיכוי שדגימת הדם שנבדקה במעבדה "זוהמה" לאחר שהוצאה מגופו של הנאשם באלכוהול שמקורו בחומר חיצוני / אחר, מחוץ לגופו של הנאשם.