מדינת ישראל נ' בינאייב

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים, אשר נפתחו כנגדו בבימ"ש זה, בתיק פ 16802-12-10.

כתב האישום, נשוא בקשת המעצר, מייחס למשיב ביצוע עבירה של התפרצות לדירה וגניבה מתוכה.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקיום ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום.

עיינתי בתיק החקירה אשר הוצג לי ומצאתי, כי קיימות בו ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום.

טען ב"כ המשיב, כי בנסיבות, לא מתקיימת עילת מעצר וכי יש להסתפק בשחרור מרשו בתנאים אשר יבטיחו התייצבותו לישיבות בימ"ש.

ב"כ המבקשת טען מנגד, כי, בנסיבות, מתקיימת עילת מעצר לכאורית וכי אין מקום לשחרור בחלופת מעצר.

עברו הפלילי של המשיב אינו נקי, אם כי אין לחובתו כל הרשעות קודמות כנגד הרכוש וקיימת לחובתו הרשעה בגין ביצוע עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי ופציעה.

אכן נקבע כי עבירות כנגד הרכוש אינן מקימות, לכשלעצמן, עילת מעצר אך יש ובהצטרפותן של נסיבות, להקים עילת מעצר.

בענייננו, אמנם אין למשיב הרשעות קודמות מאותו סוג, אך ביצע העבירות נשוא כתב האישום לאור יום, שעה שיכול היה לצפות שדיירי הבית שנפרץ מצויים בדירתם או עשויים לחזור אליה ואכן חזרו אליה.

היעדרותם לפרק זמן קצר מהדירה הספיקה למשיב לבצע את העבירות נשוא כתב האישום.

בנסיבות אלה ומשלחובתו הרשעה קודמת בעבירת פציעה כשהעבריין מזויין, הנני סבורה כי קמה עילת מעצר של מסוכנות.

עם זאת, עלי לשקול אם לא ניתן להסתפק בשחרור בחלופת מעצר.

הסנגור המלומד לא הציע כל חלופת מעצר ספציפית אלא טען כי יש לשחרר בתנאי שחרור אשר יבטיחו התייצבות המשיב לישיבות ביהמ"ש.

אינני סבורה, כי עלי להסתפק בהטלת תנאי שחרור אלה.

לפיכך ומשלא הוצגה לי חלופה ראוייה שיש בה לספק תכלית המעצר, הנני מורה בזאת על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים אשר נפתחו כנגדו בבימ"ש זה בתיק פ 16802-12-10.

היה ותוצע לבית המשפט חלופת מעצר ספציפית ישקול בית המשפט שאלת המשך המעצר.

פ

המזכירות תעדכן לתיק העיקרי דבר מעצרו עד תום ההליכים של המשיב.

ניתנה והודעה היום י"ב טבת תשע"א, 19/12/2010 במעמד הנוכחים.