מדינת ישראל נ' ביכי

גזר דין

1.בכתב האישום המקורי שהוגש בתיק שבפניי, יוחס לנאשם ביצוע עבירה של הספקת סם מסוכן, שזו עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), שנעברה ב- 1/12/08.

בישיבת יום 4/1/2010, במסגרת הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, תוקן כתב האישום באופן שהוראת החיקוק שונתה לעבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) סייפא לפקודת הסמים והעובדות תוקנו בהתאם. הנאשם הודה בעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן (החזקת 0.2004 גרם של סם מסוכן מסוג הרואין, לצריכה עצמית) וצירף שני תיקים - ת.פ. 2839-06-08 של בימ"ש השלום עכו, בו יוחס לו ביצוע עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) ריישא לפקודת הסמים, שנעברה ב- 12/4/06 ות.פ. 17284-03-09, אף הוא של בימ"ש השלום עכו, בו יוחס לו, בכתב אישום מתוקן, ביצוע עבירות לפי סעיפים 379 + 382 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ולפי סעיף 384 + 31 לחוק העונשין, שנעברו ב- 12/3/09 - שאף בהם הודה. ראוי לציין שבשני התיקים אותם צירף הנאשם כפר תחילה הנאשם במיוחס לו אולם במסגרת ההסדר הדיוני חזר בו הנאשם מהכפירה.

בעקבות הודאתו, הורשע הנאשם בביצוע העבירות שיוחסו לו בתיק שבפניי ובשני התיקים אותם צירף.

לאחר שהורשע ובטרם טענו הצדדים לעונש, הופנה הנאשם לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. ראוי לציין כי ההפנייה לקבלת תסקיר היתה חלק מההסדר הדיוני. עוד ראוי לציין כי על פי ההסדר הדיוני הוסכם שלאחר קבלת התסקיר יטענו הצדדים לעונש באופן חופשי, כאשר המאשימה תעתור להטלת עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שנה, בניכוי ימי המעצר בהם היה הנאשם עצור בשלשת התיקים.

3.בעקבות הפנייתו של הנאשם לשרות המבחן ניתן ביום 1/7/10 תסקיר בעניינו. התסקיר מבוסס על שיחה שקיימה קצינת המבחן עם הנאשם, על מידע מהקהילה הטיפולית "אל פטאם" (להלן: "אל פטאם"), במסגרתה משולב הנאשם בטיפול גמילה ועל מידע שיש לשירות המבחן אודות הנאשם מחקירות קודמות שערך שירות המבחן אודות הנאשם בשנים 1996, 2000, 2003 ו- 2009.

בתסקיר מפרטת קצינת המבחן את נסיבות חייו של הנאשם, שהינו כיום בן כ- 34 שנים, את התמכרותו לסמים, שהחלה בצריכת סמים מסוג חשיש בהיותו בן 12 שנים בלבד והמשיכה בצריכת סמים נרקוטיים החל מגיל 15, ואת הסתבכותו בפלילים, שהחלה כבר בהיותו בן 15 שנים, על רקע התמכרותו לסמים.

מהתסקיר עולה כי בתאריך 11/5/09 החל הנאשם לעבור טיפול גמילה במסגרת "אל פטאם", בה שהה במסגרת סגורה עד חודש מאי 2010 וסיים תכנית גמילה בקהילה ומאז חודש מאי 2010 הוא עבר לטיפול המשך בהוסטל טיפולי של "אל פטאם", בקרית אונו, והשתלב בתעסוקה קבועה ומסודרת בקאנטרי קלאב בקרית אונו, כעובד נקיון.

עוד עולה מהתסקיר כי על פי דיווחי הצוות המטפל בקהילת "אל פטאם", הנאשם "שיתף פעולה באופן מלא לאורך הליך הגמילה, הפגין מוטיבציה גבוהה לשינוי אורח חייו" וכי כיום, לאחר למעלה משנה מאז התחיל בהליך הטיפולי, הנאשם "מאמין ביכולתו להיות אדם חיובי בחברה, מתחרט על השנים בהן ניהל אורח חיים עברייני ורואה בהליך הטיפול הזדמנות לעיצוב אישיותי - התנהגותי".

עוד עולה מהתסקיר כי במהלך כל התקופה ביצע הנאשם בדיקות שתן ואלה נמצאו נקיות משרידי סם.

עוד עולה מהתסקיר כי, לפי התרשמות קצינת המבחן, הנאשם "החל לבנות בטחון עצמי ואמון בסביבתו ומנסה לבנות לעצמו מסגרת תמיכתית טיפולית ומשפחתית אשר תסייע לו בהמשך שיקום חייו והתרחקות מסביבה צורכת סמים, אשר מהווה עבורו גורם סיכון להתדרדרות תפקודית".

להערכת קצינת המבחן, "שליחתו של עבד לריצוי מאסר בפועל בין כותלי הכלא עשוי לגרום לפגיעה במוטיבציה שלו להמשך השיקום ולהוביל לחוויה של ייאוש ותסכול וכן להתדרדרות חוזרת". לכן ממליצה קצינת המבחן להעמיד את הנאשם בפיקוח של שירות המבחן למשך 24 חודש, זאת כדי לאפשר לו לסיים את ההליך הטיפולי בהוסטל של קהילת "אל פטאם" ובהמשך להשתלב בתכנית טיפולית אמבולטורית.

4.בישיבת יום 11/2/10 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה ביקשה שלא לאמץ את המלצת קצינת המבחן ועתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה של שנה, מאסר על תנאי וקנס. כן ביקשה לחייב את הנאשם לשלם פיצוי למתלונן בת.פ. 09- 03- 17284. זאת לאור מהות העבירות בהן הורשע בפניי, חומרתן, נסיבות ביצוען ועברו העשיר בעבירות סמים, רכוש ואלימות והצורך להרתיע את הנאשם ואת הרבים.

הסניגור, לעומתה, ביקש לאמץ את המלצת קצינת המבחן, היינו להעמיד את הנאשם בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של שנתיים ולא להטיל עליו עונש מאסר. זאת לאור נסיבות חייו הקשות, העובדה שהרקע לעבריינותו בעבר הוא היותו מכור לסמים והעובדה שכיום הינו מצוי בעיצומו של הליך גמילה שאם הנאשם יתמיד בו ולא יחזור עוד לבצע עבירות, יצא גם האינטרס הציבורי נשכר.

5.לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי למהות העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק שבפניי ובשני התיקים אותם צירף ולנסיבות ביצוען, לטיעוני הצדדים, לעברו העשיר של הנאשם ולאמור בתסקיר, ותוך שאיזנתי בין השיקולים לחומרה ולקולא הקיימים במקרה זה, הגעתי למסקנה שיש להעדיף במקרה זה את הפן השיקומי על פני הפן הענישתי וכפועל יוצא מזה, להימנע מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל על הנאשם, כפי שיובהר להלן:

אני נמנה על אלה הסבורים כי כאשר מדובר בנאשם שהתמכרותו לסמים הינה הגורם לעבריינותו וישנו סיכוי סביר לגמילתו מהשימוש בסמים וכתוצאה מכך להרחקתו מעולם הסמים וממעגל חיי הפשע, כפי שזה, לכאורה, במקרה שבפניי, מן הראוי להושיט יד לנאשם כדי לעזור לו בכך, שאם ייצלח הדבר בידו והוא אכן ישנה את אורחות חייו, יתרחק מעולם הסמים והפשע וינהל אורח חיים תקין יצאו כולם - הן הנאשם והן הציבור כולו - נשכרים. בהקשר זה ראוי לציין שהעובדה שהמחוקק מצא לנכון לחוקק את סעיפים 82 ו- 85 לחוק העונשין מלמדת שגם המחוקק בדעה שמן הראוי לתת לעבריינים, שהרקע לעבריינותם הוא היותם מכורים לסמים, את האפשרות להיגמל מבלי למצות עמם את הדין, מתוך מחשבה שמתן עדיפות לפן השיקומי, במקרים המתאימים, יביא בסופו של דבר יותר תועלת לחברה מאשר מיצוי הדין עמם.

כפי שעולה מהתסקיר ומעיון בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, התמכרותו של הנאשם לסמים הינה הגורם לעבריינותו. נראה כי לאחר שנים של התמכרות לסמים וניהול אורח חיים עברייני, הבין הנאשם שאם לא ייגמל וישתקם, הוא ימשיך לבלות את שארית חייו בכניסה ויציאה מהכלא. כפי שמצויין בתסקיר, הוא "עבר הליך שינוי חשיבתי והתנהגותי, החל לבחון את דרכי התנהגותו ותהליכי קבלת ההחלטות בחייו וכן את הנסיבות אשר הובילו אותו לעולם עברייני וצורך סמים". הוא נמצא מזה למעלה משנה בהליך טיפולי לגמילתו מהשימוש בסמים, שעד כה מתנהל בהצלחה. עושה רושם כי הנאשם כן ברצונו להיגמל ולהתרחק מהעולם העברייני. על פניו נראה שהנאשם נמצא בדרך הנכונה. אין חולקין ששליחתו לכלא עתה, בעודנו מצוי בעיצומו של ההליך הטיפולי, עלול לשים לאל את כל מה שהושג עד היום ולדרדרו חזרה לעולם הסמים והפשע ולסכל את שיקומו כליל. אמנם איש אינו יכול לערוב לנו כי בסופו של יום לא יחזור הנאשם לשימוש בסמים, אולם אני סבור כי לאור השלב אליו הגיע הנאשם בהליך הטיפולי, קיימת אפשרות סבירה שמדובר בהליך גמילה מוצלח. סיכולו של הליך הגמילה והשיקום של הנאשם, כתוצאה מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, יפגע לא רק בנאשם אלא בציבור כולו. אני מאמין שגם המאשימה, הלהוטה כל כך, עפ"י טיעוניה לעונש, לכלוא את הנאשם מאחורי סורג ובריח, אינה מעוניינת בהחזרתו של הנאשם אל עולם הסמים והפשע.

אסור גם לשכוח כי הנאשם החל את טיפול הגמילה בו הוא נמצא כיום, לאחר שמותב אחר בבית משפט זה, שדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה בד בבד עם הגשת כתב האישום בת.פ. 09- 03- 17284, מצא לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן, שניתנה במסגרת תסקיר מעצר שניתן בעניינו של הנאשם באותו תיק, ושחרר את הנאשם לטיפול גמילה במסגרת קהילת "אל פטאם", בתנאים של מעצר בית מלא, לאחר שסבר שמן הראוי לעשות כן. על כך הוגש ערר שנדחה. אני סבור שלא יהיה זה ראוי שאני אקטע את ההליך הטיפולי, שהינו מוצלח עד כה, עליו החליט מותב אחר בבימ"ש זה ואשר אושר ע"י ערכאת הערעור, ע"י שליחתו של הנאשם לכלא.

6.סיכומו של דבר ולאור כל האמור לעיל, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן: