מדינת ישראל נ' ביטון

גזר דין

מדובר בתיק עקרוני ונסביר.

בתיק זה הואשם הנאשם בכך שנהג בזמן שכרות כאשר כמות האלכוהול בדמו שנמדדה על ידי מכשיר הינשוף הייתה 290 מיקרו-גרם.

ב"כ הנאשם טען טענות מקדמיות שבהן הסכים כי זו הייתה מדידת המכשיר אך טען כי כמות זו איננה מצביעה על שכרות.

בהחלטה מפורטת וארוכה קבעתי כי לאור המחלוקת בבית המשפט המחוזיים ולאור מומחיותו של בית המשפט לתעבורה בתחום, הרי בשלב הזה עד לכמות של 399 מיקרו-גרם (ועד בכלל) העבירה היא עבירה של נהיגה תחת השפעה, אך לא עבירה של נהיגה תחת שכרות.

הסניגור הודה לפני בעבירה זו ביום 18.7.2011 והורשע בעבירה על תקנה 26(2) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961.

הצדדים טענו לפני לעונש ביום זה.

התביעה ביקשה לפחות את עונש המינימום של שנתיים הקבוע לעבירת השכרות והסניגור ביקש פסילה של שלושה חודשים בלבד.

לגופו של עניין, מדובר לפנינו בעובד מס הכנסה שאף זכה בתעודה על היותו נהג זהיר. למרות שהוא נוהג כעשרים וחמש שנה, הרי לחובתו עבירת מהירות אחת של ברירת קנס נמוכה. בנוסף, מצבה הרפואי של אשתו איננו שפיר, ולילדתו בעיות שהוצגו לפני (ומטעמי צינעת הפרט אין זה המקום לפרטן). בנוסף, מדובר בעבירה מלפני שנתיים והתמשכות ההליכים לא הייתה באשמת הנאשם.

אשר לכן, החלטתי לדונו כדלהלן:

א.פסילה של ששה חודשים (בניכוי פסילה מנהלית שריצה, בפועל חמישה חודשים). הנאשם יפקיד רישיונו תוך 60 יום מהיום והוא מוזהר שהעונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל.

ב.מאסר על תנאי של 21 לשנתיים אם ינהג בזמן פסילה.

ג.קנס בסך 1500 ₪ שישולם בתשלום אחד עד ליום 15.10.2011

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

סביר להניח כי הצדדים או לפחות אחד מהם יערערו על החלטה זו, שכן מדובר בשאלה עקרונית שהיקפה חורג מנסיבותיו המיוחדות של תיק זה. אשר לכן, אבקש כי התביעה תודיע לבית המשפט תוך 21 יום אם מתעתדת היא לערער על גזר דין זה אם לאוו.

המזכירות תשלח בדחיפות גזר הדין לצדדים

ניתן היום, י"ט אב תשע"א, 19 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: