מדינת ישראל נ' ביטון(עציר) ואח'

החלטה

לא ביקשתי תגובת המשיבים.

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר הורה על שחרור המשיבים בתנאים מגבילים.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של התפרצות לדירת מגורים, גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע.

שני המשיבים, בשנות החמישים לחייהם, פרצו לדירת מגורים בצהרי יום, לאחר תכנון מוקדם וגנבו ממנה תכשיטים שונים.

המבקשת הזדרזה והגישה כתב אישום ולצידו בקשה למעצר עד תום ההליכים.

לצד חומרת העבירה, מציינת המבקשת את עברם הפלילי העשיר של המשיבים.

כאן המקום לציין כי ההליך בעניינם של השניים ידע תהפוכות רבות. הם שוחררו בשלב מעצר הימים, נעצרו על ידי במסגרת ערר, בית המשפט העליון דחה את עררם, למחרת היום הורה כב' השופט לנדמן על שחרורם בשנית, שוב הוגש ערר ושוב עצרתי אותם עד אשר הגענו להחלטת כב' השופט בקר אשר הורה בשלישית על שחרור השניים.

ייאמר על האמת כי עיקר האבחנה אשר נערכה בין השניים לבין האחרים, הייתה עברם הפלילי.

בנקודה זו הפנה כב' השופט בקר לכך כי לאחד יש עבירה אחרונה מלפני 5 שנים ולשני מלפני 4 שנים.

כוחם של השניים הוא פעילותם בצוותא. הפרד ביניהם ונטלת את עוקצם.

בנסיבות הללו, אינני סבור כי נפלה שגגה מאת בימ"ש קמא ואני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"א, 29/03/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית