מדינת ישראל נ' ביטון(עציר) ואח'

גזר דין (נאשם 2)

לאחר שהצדדים טענו לעונש ולאחר שביהמ"ש עיין בגיליון ההרשעות הקודמות של נאשם 2, בגיליון המאסרים, במאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו ובנסיבות האירוע, הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי הגיעו להסכמה ביניהם לעניין העונש.

לאחר שעיינתי בכלל הנתונים שבפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים לעונש, שנטענו בטרם הושגה ההסכמה, סבור אני כי העונש עליו הוסכם הינו סביר בנסיבות העניין ומאזן כראוי בין חומרת העבירה, הודאתו של הנאשם, עברו הפלילי וקיומו של מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

נראה כי הצדדים שקלו את כלל נסיבות האירוע ובהתאם הגיעו להסכמה העונשית אשר הובאה בפניי.

אשר על כן ולאור הסכמת הצדדים אשר לא מצאתי לנכון לסטות ממנה, אני גוזר על נאשם 2 את העונש כדלקמן:

1.18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

2.אני מפעיל מאסר על תנאי בן 8 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם מת"פ 531/08 של בית משפט השלום באשקלון.

3.המאסר על תנאי שהופעל והמאסר לריצוי בפועל שהוטל ירוצו במצטבר זה לזה, כך שעל הנאשם לרצות 26 חודשי מאסר בפועל, שמניינם מיום מעצרו, 25.6.09.

4.אני מטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה כנגד הרכוש מסוג פשע.

5.אני מטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה כנגד הרכוש מסוג עוון, למעט עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

ניתן והודע היום ג' אדר תש"ע, 17/02/2010 במעמד הנוכחים.

ערן קוטון, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: