מדינת ישראל נ' ביטון(אסיר) ואח'

גזר דין – נאשם 1

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות אלימות כלפי אזרחים ושוטרים. נאשם אחר בכתב האישום לא אותר על ידי המאשימה וכתב האישום בעניינו בוטל.

העבירות בוצעו לפני למעלה מארבע שנים, בהיות הנאשם כבן 19.

כתב האישום הוגש באיחור משמעותי, ולא התבקש מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים.

2.העבירות כאן הינן חמורות ביותר, מכוערות ונושאות אופן בריוני. בעיקר העבירות כלפי אזרחים תמימים באוטובוס. עם זאת, על פי כלל האינידיבידואליזציה בענישה – מן הראוי לבחון כל מקרה לנסיבותיו ולמוד כל נאשם על פי נתוניו האישיים. בענין זה –גזר דין של בימ"ש מחוזי חיפה ת.פ. 161/01, מדינת ישראל נ' עומר שיהאב (מיום 31.3.03) – בית המשפט החליט להאריך עונש מותנה שהיה תלוי נגד נאשם והטיל עליו מבחן (לא מבחן גמילה). כל זאת לאחר שהנאשם הורשע בביצוע עבירות לפי סעיף 333 + 335 (א) (1) לחוק העונשין (גרימת חבלה חמורה ושברים בגולגולת) – ענישה זו הוטלה לאחר שבימ"ש שקל מכלול שיקולים ספיצפיים באותו מקרה ולנוכח המלצת שירות המבחן.

3.הנאשם הודה מיד בביצוע העבירות ובכך חסך מזמנו של ביהמ"ש. בנוסף הביע חרטה. לבקשתו הופנה לשירות המבחן, אך אין המלצה טיפולית בעניינו.

אשר לעברו הפלילי של הנאשם. הנאשם מרצה כיום מאסר יחסית ממושך, לאחר שהורשע בביצוע עבירות זיוף ומרמה. הרשעה אחרונה רלבנטית, בעבירת אלימות הינה משנת 2007, בעבירה משנת 2005.

4.ניסיתי למצוא האיזון הראוי בין האינטרסים השונים – מיחד – שיקולים לחומרא (- חומרת העבירה, ריבויין, העדר המלצה מטעם שירות המבחן), מאידך – הנסיבות המקלות (הודאה מיידית, חרטה, חלוף הזמן, האיחור בהגשת כתב אישום, גילו הצעיר של הנאשם, הרקע המשפחתי הקשה שגרר התמכרות לסמים וביצוע עבירות).

לאחר ששקלתי מכלול השיקולים הרלבנטיים, אני גוזרת דינוי של הנאשם כדלקמן:

א.מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים. ארבעה מתוכם ירוצו באופן חופף לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם כיום ושמונה חודשים במצטבר למאסר זה.

ב.מאסר על תנאי של 10 חודשים ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום השחרור, כל עבירת אלימות שחבלה בצידה ותקיפת שוטרים ויורשע עליהן.

ג.חתימה על התחייבות בסך של 3,000 ש”ח בערבות עצמית להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשע הנאשם תוך שנתיים מהיום.

5.אשר לפסיקה, מן המפורסמות כי כל מקרה לנסיבותיו.

לאחרונה ניתן פסק דין בערעור בביהמ"ש המחוזי בחיפה – ע"פ 40985-12-09 בעניינו של איתן איסקוב, במסגרתו נדחה ערעור המדינה בענין קולת העונש.

הנאשם הורשע בעבירות שעניינן תקיפת שוטרים, תוך גרימת חבלות משמעותיות, תקיפת עו"צ – אח בבית חולים, כולל גרימת חבלות וכן עבירות בריונות נוספות.

ביהמ"ש המחוזי אישר אל גזר דינו של בימ"ש השלום למרות עברו הפלילי של הנאשם בעבירות מאותו סוג והעונש המותנה שהיה תלוי נגדו. זאת בעיקר לנוכח טיפול גמילה מאלכוהול שעבר הנאשם והצפי לשינוי חיובי. במסגרת גזר הדין שאושר הוטלו על הנאשם שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודת שירות, בצירוף הפעלת עונש מותנה בן 3 חודשים – סה"כ 6 חודשי מאסר בעבודת שירות. בענייננו – אכן אין המלצה טיפולית ולכן יישפט הנאשם למאסר. אך לא ניתן להתעלם מכך כי הנאשם כאן הינו צעיר, אין לחובתו עונש מותנה וכתב האישום נגדו הוגש באיחור משמעותי.

כובע – יוחזר לנאשם.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

מזכירות תשלח העתק הפרוטוקול לשירות מבחן למבוגרים.

ניתן והודע היום י"ז כסלו תשע"א, 24/11/2010 במעמד הנוכחים.