מדינת ישראל נ' ביטון(אסיר) ואח'

החלטה (המשיב מס' 2)

כנגד נאשם מס' 2 ואחרים הוגש כתב אישום המכיל שלושה עשר אישומים, האישומים מס' 5, 7 ו- 11 מיוחסים לנאשם ולאחר, נאשם מס' 1. על פי עובדות כתב האישום מיוחסות לנאשם עבירות של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה") + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").

ברקע לכתב האישום נטען כי במהלך התקופה שבין החודשים ספטמבר 2009 עד יוני 2010 (להלן: "תקופת הפעילות"), פעלה שוטרת כסוכנת סמויה של מחלק הסוכנים (להלן: "הסוכנת") ומטרת פעילותה הייתה לבצע עסקאות מבוקרות של סחר בסמים מסוכנים ומיגור תופעת הסחר.

נטען כי במהלך תקופת הפעילות ולשם ביצועה, השתמשה הסוכנת ברכב מסוג סוזוקי בלנו וכן בטלפון נייד שמספרו 054-6792657. נטען כי בתקופה הרלוונטית החזיק הנאשם מס' 1 בטלפון נייד שמספרו 052-2036448.

בעובדות האישום החמישי נטען כי בתאריך 21.3.10 בסמוך לשעה 18:00, התקשר נאשם 1 ממספר הטלפון 4501855-077 (להלן:"הטלפון") אל הסוכנת ושאל אותה האם היא עדין ב"עניינים", הסוכנת השיבה לו בחיוב ואמרה לנאשם 1 כי היא צריכה מהגבוהה (הכוונה לקוקאין).

נטען כי, בתאריך 22.3.10 בסמוך לשעה 15:00, התקשרה הסוכנת לנאשם ושוחחה עימו, הסוכנת ביקשה מנאשם 1 כי "יארגן" 2 מנות קוקאין, נאשם 1 השיב לסוכנת כי יעשה זאת, מיד ובסמוך התקשר נאשם 1 לסוכנת על מנת לסכם את פרטי העסקה, כמו גם שאל את הסוכנת אם ברשותה כסף בסך 900 ₪ והסוכנת השיבה בחיוב.

נטען כי בסמוך לשעה 15:50 הגיעה הסוכנת עם רכבה לקניון השרון בנתניה, התקשרה לנאשם 1 והודיעה לו כי היא במקום, נאשם 1 השיב לה "כבר מגיע".

נטען כי נאשם 1 הגיע לרכבה של הסוכנת, התיישב במושב הסמוך למושב הנהג והכווין את הסוכנת בנסיעה ברחובות העיר נתניה עד אשר הגיעו לרחוב אלון צבי 11, שם הורה לה נאשם 1 לעצור את רכבה.

נטען כי נאשם 1 יצא מרכב הסוכנת לאחר שקיבל ממנה כסף בסך 900 ₪ עבור 2 מנות קוקאין ונכנס לבניין ברחוב אלון צבי 11 בנתניה.

נטען כי נאשם 1 עלה לקומה 6 בבניין שם מסר לו נאשם 2 סם מסוג קוקאין במשקל של 1.5475 גרם נטו (להלן:"הסם"), וכעבור מספר דקות חזר נאשם 1 לרכבה של הסוכנת ומסר לה את הסם בעבורו שילמה לו הסוכנת 900 ₪, סם אשר קיבל נאשם 1 מנאשם 2.

בעובדות כתב האישום השביעי נטען כי בתאריך 7.4.10 בסמוך לשעה 11:30, התקשרה הסוכנת לטלפון אשר החזיק נאשם 1 אשר מספרו 22031448-052 וביקשה ממנו "שיארגן לה" שתי מנות קוקאין וחשיש, נאשם 1 השיב לה בחיוב לגבי הקוקאין.

בהמשך ובסמוך לשעה 17:55, הגיעה הסוכנת עם רכבה לאזור קניון השרון בנתניה והודיעה לנאשם 1 כי היא במקום, נאשם 1 הגיע לרכבה, התיישב במושב הסמוך למושב הנהג והתקשר מהטלפון של הסוכנת לאחר והודיע לאחר כי הוא בדרך וצריך "שתיים".

נטען כי, נאשם 1 הכווין את הסוכנת אשר נהגה ברכבה עד שהגיעו לחניית בניין ברחוב אלון צבי 11 בנתניה, נאשם 1 ביקש מהסוכנת כסף בסך של 850 ₪ עבור הסמים, הסוכנת מסרה לו את הכסף ונאשם 1 עזב את רכבה של הסוכנת ונכנס לבניין במקום ועלה לביתו של נאשם 2 בקומה 6.

נטען כי מיד ובסמוך לכך, חזר נאשם 1 לרכבה של הסוכנת ואמר לה כי נאשם 2 רוצה סך של 900 ₪ עבור הסמים, הסוכנת סירבה ונאשם 1 התרצה עזב את רכבה של הסוכנת ונכנס לבניין במקום.

נטען כי, לאחר מספר דקות חזר נאשם 1 לרכבה של הסוכנת והודיע כי העסקה מתעכבת ובסמוך לשעה 19:23 עזב נאשם 1 את רכב הסוכנת ונכנס בחזרה לבניין, עלה לדירתו של נאשם 2, שם מסר לו נאשם 2 סם מסוכן מסוג קוקאין.

בהמשך, חזר נאשם 1 לסוכנת, נכנס לרכבה ומסר לה בתמורה לכסף אותו מסרה שתי שקיות אשר הכילו סם מסוג קוקאין במשקל 1.5698 גרם נטו, סם אותו קיבל נאשם 1 מנאשם 2.

בעובדות כתב האישום האחד עשר נטען כי בתאריך 25.4.10 בסמוך לשעה 11:10 התקשרה הסוכנת לנאשם 1 אשר החזיק בטלפון שמספרו 22036448-052 (להלן:"טלפון נאשם 1") ותיאמו להיפגש מאוחר יותר על מנת לבצע עסקת סמים מסוג קוקאין.