מדינת ישראל נ' בוקשפון

בפני

סגן נשיא אינאס סלאמה

הכרעת דין

בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של סטייה מנתיב נסיעה, התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף ונהיגה בחוסר זהירות.

המדובר בתאונת דרכים מיום 12.3.08 בשעה 13:45.

2.עפ"י הנטען בכתב האישום, בתאריך הנ"ל נהג הנאשם משאית מסוג מאן עם גרור (ללהלן:"המשאית") בכביש פרויד מכיוון חורב לכיוון מת"מ כשהוא נוסע בנתיב הימני מתוך שניים. אותה עת בנתיב השמאלי נסע רכב פרטי מסוג אופל נהוג בידי דורית שכטר (להלן: "'דורית"), אשר החלה לעקוף את המשאית. נטען, כי הנאשם נהג בחוסר זהירות בכך שסטה לנתיב השמאלי מבלי לוודא שהדרך פנויה, חסם דרכה של דורית אשר סטתה שמאלה והתנגשה במעקה הבטיחות וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף וכן נזק לרכבה.

3.הנאשם כפר, באמצאות בא כוחו, בעובדות כתב האישום ומשכך שמעתי הן את דורית, הן את בוחן התנועה סיון משיחוב (להלן: "הבוחן") והן את הנאשם.

4.לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם בפניי ולאחר ששקלתי את העדויות ועיינתי בראיות הנוספות שהוגשו ע"י בעלי הדין, מצאתי כי לא ניתן לקבוע בתיק זה בוודאות ומעבר לכל ספק סביר, כי היה זה הנאשם אשר סטה מנתיב נסיעתו וכי התאונה ארעה בשל חוסר זהירותו.

5.בעצם, העדות הישירה היחידה מטעם התביעה לאירוע התאונה היא עדותה של דורית שמאשרת כי יצאה לעקיפה ולאחר שהבחינה במשאית מתקרבת "לכיוון הנתיב שלי" בלמה ומשהו פגע לה בחלק הימני של הרכב ליד המראה מקדימה. בהמשך היא נעצרה על קיר ההפרדה. דורית בהגינותה, לא ידעה להגיד האם עברה המשאית את קו ההפרדה. לדידה, היא הרגישה שהיא נמצאת בסכנה ולכן בלמה את רכבה. היא גם לא שללה את האפשרות כי נסעה במהירות העולה על מהירות שבין 60-65 קמ"ש והודתה כי המהירות המותרת במקום היא 60 קמ"ש בלבד.

6.העד הנוסף מטעם התביעה, הבוחן, העיד כי המתלוננת נסעה לא פחות מ- 62 קמ"ש וכי איבדה שליטה בכביש עד שפגעה בקיר ההפרדה. הבוחן לא שלל בעדותו את האפשרות כי הנהגת המעורבת (דורית) היא זו שסטתה לעבר המשאית ואף ציין כי אינו יכול לקבוע מי סטה לעבר מי.

7.הנאשם שהעיד בפניי ציין, כי נסע במהירות נמוכה וכי היה בשלב של איסוף השלטים שהוצבו במקום במסגרת עבודתם ברחוב פרויד. הוא העיד כי המשאית היתה עמוסה עם חץ שסימן לנהגים לעקוף אותה. הוא שמע חריקה של גלגלים, הסתכל וראה שהרכב המעורב כבר התנגש במעקה. לטענתו לא הרגיש מכה במשאית וכי נסע אך ורק בנתיב הימני ולא סטה לשמאלי.

בחקירתו הנגדית שלל הנאשם את האפשרות כי נסע במהירות של 60 קמ"ש וגם כשנאמר לו כי כך מראה הטכוגרף, עדיין עמד על טענתו כי נסע במהירות הנמוכה מכך. הוא שלל את האפשרות כי העגלה תסטה לבדה מהנתיב והעיד כי לא ראה את המגע בין שני כלי הרכב.

8.עדותו זו של הנאשם אין בה כדי לקשור אותו למיוחס לו וזאת גם אם ישנה סתירה בנוגע למהירות נסיעתו. אין לשכוח כי נטל ההוכחה בהליך זה רובץ על שכמה של התביעה ובשים לב לראיות התביעה, נטל זה לא הורם מעל לכל ספק סביר, שעה שהן הנהגת המעורבת והן הבוחן אינם שוללים את האפשרות כי היתה זו דורית שסטתה עם רכבה לכיוון המשאית וזאת, בין היתר, נוכח המהירות בה נסעה ואשר אף עלתה על המהירות המקסימלית המותרת במקום.

בהעדר ראיות חיצוניות ומאחר והן דורית והן הנאשם אינם מדברים על סטיית המשאית לנתיב השמאלי ושעה שהנזק שנגרם אינו יכול להצביע על מיקום האימפקט ועל אופן התרחשות התאונה, אין מנוס מזיכוי הנאשם מחמת הספק וזאת גם אם נפלה סתירה כאמור בעדותו.

9.השורה התחתונה היא, שהחלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לצדדים בדואר רשום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ב , 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים ובהסכמתם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: