מדינת ישראל נ' בוקין(עציר)

החלטה

דעתי היא כי פרוטוקול הדיון בפני כב' השופטת קרלינסקי מיום 13.4.10 אמנם מרמז על כך שבוצעה הקראה, אולם הקראה אין. במצב דברים זה, אני מורה לשב"ס להביא ללא דיחוי את המשיב אליהו בוקין לבית המשפט.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הנוכחים.

מיכאל קרשן, שופט

לאחר הפסקה -

החלטה

המשיב עומד לדין בגין ביצוע עבירות של תקיפה סתם ותקיפה חבלנית.

לפי עובדות כתב האישום – ביום 01.04.2010 בשעת לילה, הגיע המתלונן לפיצוציה ברעננה, בה שימש אותה עת המשיב כמוכר. המתלונן ואדם נוסף שאלו את המשיב למחירו של בקבוק יין, המשיב השיב כי לא ימכור למתלונן יין נוכח השעה המאוחרת. המתלונן אמר למשיב – "זו פרנסה שלך" והחל לצאת מהחנות בידיים ריקות, ובתגובה לכך – אחז המשיב בחזהו של המשיב ודחף אותו בעוצמה לעבר המדרכה, כאשר המתלונן מגן על עצמו. לאחר מכן, נטל המשיב לום ברזל, הניפו לעבר ראשו של המתלונן, ורק משום שהמתלונן נסוג לאחור – פגע הלום בחזהו וגרם לו לשפשופים.

דיוני המעצר בעניינו של המשיב מתנהלים בפני כב' השופטת קרלינסקי.

ביום 13.04.2010, החליטה כב' השופטת קרלינסקי, בהסכמת המדינה, לבקש את שירות המבחן לערוך תסקיר אודות המשיב. שירות המבחן נתבקש לבחון חלופות למעצר לרבות חלופות טיפוליות.

לאחר שהתקבל תסקיר ביום 28.04.2010, בו הומלץ כי המשיב יצא לגמילה בקהילה טיפולית, יתקיים דיון נוסף בפני השופטת קרלינסקי, וביום 29.04.2010 הותר למשיב לצאת לראיון קבלה בקהילה הטיפולית כשהוא מלווה על ידי אימו ובעלה. בשלב זה, קבוע דיון המשך בפני כב' השופטת קרלינסקי ליום 01.06.2010 (יום ג' הקרוב).

היום, הגיש ב"כ המשיב אשר נטל את הייצוג רק לאחרונה, בקשה בהולה לשחרור המשיב ממעצר על-אתר.

בבקשה זו נטען כי לא בוצעה הקראה בתוך תקופת 30 הימים שקצב המחוקק.

עיינתי בפרוטוקול הדיון בתיק העיקרי, מיום 13.04.2010, ומצאתי, כאמור לעיל, כי אכן לא בוצעה הקראה כטענת הסניגור.

ייתכן, שבית המשפט ביקש לערוך הקראה, שהרי התיק נקבע למענה ליום 08.06.2010, אולם הדבר לא נרשם בפרוטוקול ולכן, קבעתי כי לא בוצעה הקראה.

עו"ד נהרי, ב"כ המשיב, מבקש לשחרר את המשיב, אשר נתון במעצר בלתי חוקי כחודש ימים.

ב"כ המדינה, מר דפנה, ער לכך שנפל פגם בהליכי מעצרו של המשיב, אולם לדעתו יש לשקול פגם זה לצד נתונים נוספים המצדיקים כהשקפתו הוראה בדבר המשך מעצרו של המשיב. הנתונים המדוברים הם המעשה החמור בו הסתבך לכאורה המשיב בתיק זה, על רקע עברו הפלילי ובעיקר העובדה כי ביצע, לכאורה, את המעשה הנוכחי, כאשר מאסר על תנאי בן 12 חודשים תלוי ועומד נגדו, כמו גם התרשמות בית המשפט המחוזי אשר דן בתיק הקודם של המשיב כי המשיב הוא בעל סף תסכול נמוך וקושי בקבלת גבולות.

אודה ולא אבוש, התלבטתי בנוגע להחלטה הראויה במקרה זה. מחד, המחדל הוא חמור וכך גם הפגם. כתב האישום הוגש ביום 06.04.2010 ורק היום, 27.05.2010, ביצעתי את ההקראה ולמעשה התחיל המשפט. גם העבירות המיוחסות למשיב אינן העבירות החמורות ביותר עלי ספר החוקים.

מאידך, המעשה המיוחס למשיב, מעשה שבא כוחו הקודם של המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לו, הוא מעשה שמעורר חשש כבד להתנהגות חוזרת ופוגענית. התרשמות זו המתחזקת בצורה משמעותית מעיון גזר דין בית משפט מחוזי באר שבע בעניינו של המשיב בת.פ 8142/06. באותו הליך, הורשע המשיב בכך שיזם אלימות במהלך משחק כדור רגל, בגדרה הוציא סכין אשר היתה עמו מקודם לכן ודקר אדם אחר באופן חמור. באותו הליך הוגש תסקיר מבחן לענין העונש ממנו עלה כי המשיב, הוא בעל סף תסכול נמוך וקושי בקבלת גבולות, והנה באה המציאות וטופחת פעם נוספת על פנינו כאשר המשיב מבצע לכאורה את המעשים נשוא כתב האישום הנוכחי. על רקע זאת קיים קושי מובנה לסמוך על המשיב שימלא אחר תנאי חלופת מעצר, וסיכון ההפרה אינו טכני בלבד אלא מתקיים להשקפתי סיכון חמור לבני אדם ולחיי אדם אם ישוחרר המשיב בתנאים שאינם מסוג של קהילה סגורה כפי שהדברים נבחנים בימים אלה.

אוסיף, כי עניינו של המשיב אמור להיבחן פעם נוספת תוך ימים ספורים. כאמור לעיל, כב' השופטת קרלינסקי תקיים דיון נוסף בעניינו של המשיב לאחר קבלת תסקיר ביום 1.6.10 וחזקה עליה שתבחן את עניינו של המשיב על רקע הדברים שאמרתי לעיל, וכן נוכח האמור בתסקיר המשלים.

סוף דבר, סבור אני כי חרף הפגם הכבד שנפל בהליכי מעצרו של המשיב, לא יהיה זה נכון לתת לו משקל עד כדי שחרור המשיב. אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב מחדש החל מהיום בהתאם להלכה הפסוקה של בית המשפט העליון – בש"פ 9997/07 גאורגדזה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 10.12.07).