מדינת ישראל נ' בוסקילה

פסק דין

המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות כאשר בבדיקת נשיפה התגלתה רמת אלכוהול של 375 מ"ג ליטר אוויר נשוף. בית המשפט קמא גזר על המשיב קנס בסך 1,000 ₪, פסילה על תנאי למשך 6 חודשים, פסילה בפועל למשך 11 חודשים, מאסר על תנאי של 3 חודשים וכן חייב אותו לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 160 שעות.

על קולת גזר הדין הוגש הערעור שבפניי כאשר לטענת המערערת, מן הראוי היה להטיל על המשיב לכל הפחות את עונש הפסילה המינימלי הקבוע לצד העבירה, קרי, 24 חודשי פסילה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, שוכנעתי, כי יש מקום לקבל את הערעור באופן חלקי וכפי שיפורט להלן.

צודקת המערערת בטענתה, כי ככלל העונש הקבוע בחוק לצד העבירה החמורה של נהיגה בזמן שכרות הינה 24 חודשי פסילה, כאשר על פי תכלית החוק, בהעדר נסיבות מיוחדות יש להטיל את מלוא עונש הפסילה המינימלי בדרך של פסילה בפועל. יחד עם זאת, הענישה הינה אינדיבידואלית ובית המשפט קמא ראה במקרה זה נוכח הנסיבות האישיות כפי שהובאו בפניו באמצעות תסקיר שרות המבחן, נוכח עברו התעבורתי הלא מכביד של המשיב ורמת האלכוהול שנמצאה בגופו, שלא למצות עמו את הדין.

גם בהתחשב בנסיבות המקלות לעיל, בית המשפט קמא הקל עם המשיב יתר על המידה, כאשר גזר עליו עונש פסילה שהוא למטה ממחצית העונש המינימלי הקבוע בחוק. לעומת זאת, שעה שמדובר בערכאת הערעור שאיננה ממצה את הדין וכאשר עונש הפסילה אוזן באמצעות עונשים נוספים כגון של"צ, אין מקום לקבל את הערעור כבקשת המערערת על ידי הטלת עונש פסילה מינימלי של 24 חודשים.

נוכח האמור, אני מקבלת את הערעור במובן זה שעונש הפסילה בפועל יועמד על 14 חודשים.

יתר גזר הדין יעמוד על כנו.

ניתן והודע היום א' כסלו תשע"א, 08/11/2010 במעמד הנוכחים.

אסתר הלמן, שופטת

הוקלד על ידי: סיגל בן יהודה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: