מדינת ישראל נ' בוסקילה

בפני

שופט יואל עדן

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתבי האישום בשני התיקים שבכותרת.

1.כנגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום המייחסים לו ביצוע עבירות של פרסום מודעה לפי סעיף 2 לחוק עזר לאילת [שילוט], התשמ"ד – 1984 [להלן: "חוק העזר"].

2.לבקשת ב"כ הצדדים התקיים דיון מאוחד בשני התיקים, בשים לב לכך שמדובר באותו מקום, אותו נאשם ואותם מעשים נטענים.

3.על פי כתבי האישום, מואשם הנאשם כי בדרך הערבה [מול שדה התעופה], בתחום השיפוט של עיריית אילת – "תלה שלטים ללא אישורים".

כתב האישום בחע"ק 47368-10-10 מייחס לנאשם את ביצוע האמור בתאריך 18.07.2010, וכתב האישום בחע"ק 47350-10-10 מייחס לנאשם את ביצוע האמור בתאריך 28.07.2010.

4.בתשובה לכתב האישום טען ב"כ הנאשם כי מדובר בשלטי מחאה אשר הודבקו על מבנה השייך לאמו של הנאשם. הנאשם מאשר כי הדביק את השלטים וטוען כי שלטי מחאה אינם עונים להגדרת שלט ומודעה אשר בחוק העזר, ולפיכך, לא היה מקום להגיש כתב אישום ולהשתמש בשררה כדי למנוע מחאה. כך, בדברי ב"כ הנאשם במענה לכתב האישום.

5.לאור היעדר מחלוקת עובדתית על כך שהנאשם הציב את השלטים האמורים בכתב האישום, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, במסגרתה הוגש חומר החקירה אשר בתיק ללא צורך בהעדת עדי המאשימה, הוגשו על ידי ב"כ הנאשם תכתובות בינו לבין גורמים בעיריה ביחס לשלטים נשוא כתב האישום, הצדדים הודיעו כי מוסכם עליהם כי בכך מסתכמת פרשת הראיות של שני הצדדים, והם ביקשו לסכם בכתב את טענותיהם וליתן הכרעת דין, תוך איחוד הדיון בשני התיקים ומתן הכרעת דין מאוחדת בשניהם.

ב"כ המאשימה מאשרת כי ניתן לעסק צו סגירה. מוסכם על הצדדים כי במועדים הנקובים בכתבי האישום היה העסק סגור.

6.בהסכמה כאמור הוגשו מטעם המאשימה צילום ומזכר של הפקח, ביחס לכל אחד מהתיקים ת/1 ו-ת/2, ומטעם הנאשם תכתובת אשר סומנה נ/1 עד נ/7.

7.מהצילומים ת/1 ו-ת/2 עולה כי נתלו מעל גגו של המקום ובחזיתו, שלטים בהם נכתב בזו הלשון:

"ראש העיר סגר לנו את הפרנסה!! מותיקי העיר"

"מאיר יצחק הלוי פוגע בותיקי ומייסדי העיר אילת"

"ראש העיר מפר החלטות בית משפט!!!"

"מאיר למה ? גזלת לנו את הפרנסה ! אתה ישן טוב מאיר יצחק הלוי פוגע בוותיקי העיר אילת"

8.לטענת ב"כ המאשימה:

סמכותה של העיריה להסדיר שילוט בתחום שיפוטה קבועה בפקודת העיריות [נוסח חדש] [להלן: "פקודת העיריות"] ומפנה לסעיף 246 לפקודה.

נטען כי מכח סעיף 250 לפקודת העיריות מועצת העיריה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים אשר נדרשת או מוסמכת לעשות, וכי סעיף 251 לפקודת העיריות קובע את האפשרות למתן הוראות במסגרת חוקי העזר ודבר מתן רשיון, לרבות תשלום בעד רשיון.