מדינת ישראל נ' בוסקילה(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, וזאת לאחר שהופסק הטיפול בו בקהילה הטיפולית "רמות יהודה", אליה שוחרר כחלופת מעצר.

בקשת התביעה המפורטת, מגוללת תולדותיו של המשיב משעה שהוגש כנגדו כתב האישום המקורי ולצידו הבקשה למעצרו עד תום ההליכים ועד למעצרו הנוכחי שהיה אגב הפרת תנאי השחרור.

בדיון מיום 04/02/10 הוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב, אשר התבקש לבדוק את הסיבה בגינה הופסק הטיפול במשיב, בקהילה, את נכונותו של המשיב להתמיד בטיפול ואת יכולותיו לעשות כן.

מתסקיר שירות המבחן שהוגש לתיק בית המשפט עולה כי המשיב ביטא בפני קצין המבחן את רצונו להשתלב בהליך טיפול גמילה, במסגרת קהילה אחרת, קהילת "הדרך".

שירות המבחן מתרשם כי מדובר במשיב המכור לסמים שנים רבות וכי נסיונות חוזרים לשלבו בטיפול מסודר, בקהילה טיפולית, לא צלחו תוך שאף חוזר ומפר תנאי מעצרו.

שירות המבחן מתרשם מהמשיב כמי שמתקשה להתמודד לאורך זמן עם דרישות מסגרת הטיפול, מבטא הבנה לכך, אך חסר כוחות לשנות מצב זה.

עוד מוסיף שירות המבחן כי לא התרשם משינוי בעמדתו וביכולתו של המשיב להתמודד עם גבולות וסמכות מסגרת הטיפול, ולא צפה באלמנטים בתפיסתו אשר יכולים להצביע על מסוגלות גבוהה יותר כיום לערוך טיפול ממושך במסגרת של קהילה.

הנה כי כן, התרשמות שירות המבחן ברורה וחדה ולפיה המשיב נעדר כוחות לבצע שינוי המתחייב בהליך טיפול ולשתף פעולה באופן מלא עם הליך טיפולי.

ודוק, כי הליך גמילה ושיתוף פעולה עם הליך שכזה, אינם נבחנים רק בניקיון הפיזי מהסם אלא גם ביכולת להתמודד, לקבל מרות של מסגרת וכללי התנהגות נורמטיביים, שככל הנראה המשיב אינו מסוגל לקבל על עצמו. ויעידו על כך ההפרות החוזרות ונשנות והפעמים הרבות בהם הופסק הטיפול בו.

ממסמך שהוגש לתיק בית המשפט עולה כי המשיב סולק מן הקהילה לאחר שהתנהג באופן שאינו תואם את כללי הקהילה ומדובר בדפוס התנהגות שלמרבה הצער חוזר ונשנה.

עוד אציין כי בדיון שהתקיים בעניינו של המשיב ביום 23/11/09, בפני כב' השופטת יעקבוביץ, בו עמד המשיב בדיוק באותו מצב בו מצוי הוא היום, שעה שביקש הוא לאפשר לו לחזור ולהשתלב בהליך גמילה, חרף העובדה כי ההליך בענינו הופסק, טענה ב"כ המשיב כי ברור למרשה שמדובר בהזדמנות אחרונה.

בהחלטת בית המשפט מאותו יום, קבע בית המשפט מפורשות, בסעיף 6:

"לאחר ששבתי ונתתי דעתי למכלול כולו, לרבות ובמיוחד להתרשמות שירות המבחן בדבר קיומה של אופציה טיפולית אשר לא מוצתה, לגילו של המבקש, להתמכרותו הממושכת... סבורה אני כי ראוי ונכון לתת הזדמנות נוספת ואחרונה, בידי המבקש ולשחררו לחלופת מעצר במסגרת טיפולית" (ההדגשה במקור- ש.ז).

הדברים נכתבו שחור על גבי לבן, והובהרו בצורה נחרצת למשיב.

דא עקא, שכפי שעולה מהעובדות כוחותיו של המשיב אין די בהם על מנת שהליך טיפולי בעניינו יצלח.

נדמה כי בקשתו של המשיב כיום לשוב ולהשתלב בקהילה אחרת, אין בה אלא נסיון לדחות את הקץ, כאשר המשיב שב ומוכיח שהוא נעדר כוחות למלא אחר הכללים ונורמות ההתנהגות הנדרשות בקהילה כזו או אחרת.

משכך, ומשעברו של המשיב כמו גם תסקיר שירות המבחן, מעידים על כך כי אין למשיב יכולת להרתם לטיפול ממושך במסגרת של קהילה, הרי שאין מקום להורות על עריכת בדיקות בעניינו לצורך שילובו בקהילה אחרת

אשר על כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

נוכח העובדה כי המשיב הסגיר עצמו מיד לאחר שסולק מן הקהילה, איני מוצאת כי יש מקום על חילוט הערבויות בגין העובדה שסולק מן הקהילה.