מדינת ישראל נ' בוסקילה אבירן

פסק דין

1.בפני ערעור המדינה על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בימ"ש קמא"), אשר ניתנה ביום 3.6.11 (בעפ"ת 470-09-11), בתיק תת"ע 4862-06-11 וכן הכרעת הדין שניתנה ביום 26.6.11 (בעפ"ת 517-09-11), בתיק תת"ע 3285-06-11.

שתי הכרעות הדין ניתנו ע"י השופט ש. יציב.

בית משפט קמא הורה על ביטול כתבי האישום בתיקים הנ"ל בסוברו כי אין בממצא העובדתי, דהיינו, ריכוז אלכוהול של 290 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף כדי לשמש בסיס להגשת כתב אישום, על כן הורה על ביטול כתבי האישום.

על החלטות אלו מופנים הערעורים שבפניי ולכן מצאתי לנכון וכהולם ליתן פסק דין אחד בשני הערעורים.

2.ההליך בעפ"ת 470-09-11:

המשיב הובא לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), ביחד עם סעיף 64 ד (א) לפקודה, סעיף 39א לפקודה ותקנה 169א לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").

המשיב בערעור זה עוכב ביום 12.3.11 בשעה 05:20 במהלך נסיעתו מכוון המועדון שביגור לכוון כללי כביש 752, לבדיקת רמת ריכוז אלכוהול בגופו. הבדיקה הראתה כי ריכוז האלכוהול עומד על 290 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

בית משפט קמא החליט כדלקמן:

"מדובר ברמה של 290 מיקרוגרם אלכוהול הפסיקה כיום קבעה את הסף ל-290 מיקרוגרם. לאור כך אני מבטל את כתב האישום" (להלן: "ההחלטה הראשונה").

3.ההליך בעפ"ת 517-09-11 :

המשיב בערעור זה עוכב ביום 26.2.11 בשעה 01:00 לבדיקת רמת ריכוז אלכוהול בגופו עת נסע בצומת קרית אתא מכוון מערב למזרח ובדיקה שנערכה לו גילתה כי בגופו נמצא ריכוז בשיעור 290 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

על יסוד העובדות הנ"ל יחסה המערערת למשיב עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודה, ביחד עם סעיף 64 ד (א) לפקודה, סעיף 39א לפקודה ותקנה 169א לתקנות.

בימ"ש קמא החליט בהא לישנא:

"החלטה

אני מבטל את כתב האישום". (להלן: "ההחלטה השניה").

הערעור מופנה כנגד ההחלטה הראשונה וההחלטה השניה.

4.ב"כ המערערת טוען כי שגה בית משפט קמא עת החליט לבטל את כתבי האישום.

הנחת בית משפט קמא שהריכוז של 290 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף אינו יכול לבסס את הטענה שהמשיבים עברו את העבירות שיוחסו להם, מוטעית ועומדת בסתירה לחוות הדעת של המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא, תל השומר מהמעבדה לטוקסיקולוגיה-פרמקולוגיה קלינית (להלן: "חוות הדעת"). חוות דעת עליה התבסס בית המשפט בפסק דין עוזרי שניתן בבית משפט מחוזי בירושלים שם נקבע כי ראוי להגיש כתבי אישום בעבירה של נהיגה בשכרות על יסוד בדיקת הינשוף רק מהרמה שבה נמצא ריכוז אלכוהול בגופו של הנבדק בשיעור של 290 מק"ג ומעלה.

יצויין כי עובר לקביעת בית משפט בפרשת עוזרי רמת ריכוז אלכוהול שהוותה בסיס להגשת כתבי האישום עמדה על 240 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף כעולה מתקנה 169 ב' לתקנות.