מדינת ישראל נ' בוניאטוב

החלטה

1.לפני בקשת הנאשם לקבלת חומרי חקירה בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982. הבקשה מורכבת משני ראשים: עיון בהרשעותיה הקודמות של המתלוננת ועיון בתיקי החקירה, הן הסגורים והן הפתוחים, בהם נחקרה המתלוננת כחשודה. בדיון שהתקיים לפני ביום 14.3.2013 ולאחר שעיינתי במסמכים הרלוונטיים נעתרתי לחלקה הראשון של הבקשה ואפשרתי עיון בדף ההרשעות הקודמות של המתלוננת. אשר לחלקה השני של הבקשה בטרם תינתן החלטתי, ביקשתי לעיין במסמכים הרלוונטיים לתיקי החקירה. מסמכים בהקשר זה הוגשו לעיוני וכעת הגיעה העת ליתן החלטה ברכיב השני של הבקשה.

יצוין כי בדיון שנערך לפני ביום 23.4.2013 הוסיף ב"כ הנאשם וביקש לעיין בכתב האישום, גזר הדין והכרעת הדין מושא הרישום הפלילי של המתלוננת שנודע לו עליו בעקבות המסמך שהתקבל בידיו בהתאם להחלטתי מיום 14.3.2013. ב"כ המאשימה ביקש ליתן תגובה לבקשה זו בכתב ואיפשרתי לו לעשות כן. ככל שיהיה צורך במתן החלטה בבקשה זו, היא תינתן לאחר הגשת תגובת המאשימה.

2.בבסיס הבקשה עומד ההליך הבא: נגד הנאשם הוגש כתב אישום, שבו יוחסו לו העבירות הבאות: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, תקיפה בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 380 בשילוב סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, תקיפה סתם - בן זוג, עבירה לפי סעיף 379 בשילוב סעיף 382(ב) לחוק העונשין. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 10.8.2010 תקף הנאשם את המתלוננת, שהנה בת זוגו, וכן איים עליה בפגיעה שלא כדין גופה. כן נטען בכתב האישום, כי מספר חודשים עובר לכך תקף הנאשם את המתלוננת בכך שהיכה בה במכת אגרוף, ובמועד לא ידוע למאשימה, במהלך הריונה של המתלוננת, היכה אותה הנאשם בראשה עם ידו ובמעמד זה הוסיף ואיים עליה.

3.הנימוק שהועלה על ידי ב"כ הנאשם לביסוס בקשתו נוגע בעיקר למהימנותה של המתלוננת ככלל ובאופן ספציפי ציין הסניגור, כי הואיל וחלק מראיות התביעה בתיק זה כולל עדות של ילדם של בני הזוג שנגבתה באמצעות חוקר ילדים, הרי יש בתיקים שבהם מבקש הוא לעיין חומרי חקירה, שיכול ויהיו קשורים לאלימות בתוך המשפחה וכן ל"זיהום" הראיות שנאספו במסגרת תיק זה כגון השפעת המתלוננת על בנה.

4.העקרונות הנוגעים לבקשה בה עסקינן נקבעו בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון. העקרון הבסיסי ממנו נגזרים השיקולים הרלוונטיים לדיון בסוגיה הנו זכותו היסודית של הנאשם למשפט הוגן. ראו: בש"פ 4157/00, עופר נמרודי נגד מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 625 (2000) (להלן: פרשת נמרודי); בש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מדינת ישראל, ([פורסם בנבו] (23.2.09) (להלן: פרשת אברהמי). לשם יישום הזכות למשפט הוגן נקבע בפסיקה, כי המבחן הרלוונטי לשאלה אם ב"חומר חקירה" שהנאשם זכאי לעיין בו עסקינן, הנו מבחן הנגיעה של החומר לאישום. ככלל, חומר הנוגע לאישום הוא "חומר חקירה" שהנאשם רשאי לעיין בו, ואין עסקינן בנגיעה ישירה, או ודאית בלבד, אלא די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת של ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום. אך מנגד וחרף המבחן הרחב, אין הכוונה למתן אפשרות לעיון בחומר חקירה שהקשר בינו לבין האישום רחוק וקלוש, אין לאפשר "מסע דיג" שמא יימצא בחומרים המבוקשים דבר שיסייע להגנה ואין לאפשר עיון בחומר אשר האפשרות הטמונה בו לסיוע להגנה, הנה ערטילאית. ראו: בג"ץ 233/85, אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4), 124 (1985), בש"פ 9322/99, מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1), 376 (2000); פרשת נמרודי; פרשת אברהמי, בש"פ 4077/06 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל , ([פורסם בנבו] (12.6.2006); בש"פ 8406/12 אלמוני נגד מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 3.12.2012).

5.בנוסף למבחנים ולשיקולים האמורים, הרי בבוא בית המשפט להחליט בשאלה באם בחומר חקירה עסקינן ולהתיר את העיון בו, יש לבחון קיומם של שיקולים המצדיקים שלילת זכות העיון או הגבלתה, כגון; שיקולים של חסיון ופגיעה בזכויות צדדים שלישיים. השיקולים המצדיקים שלילתה או הגבלתה של זכות העיון ומידת הרלוונטיות והתרומה של החומר לסיוע בהגנת הנאשם מקיימים מקבילית כוחות: ככל שהרלוונטיות והתרומה של החומר לסיוע בהגנת הנאשם הנן רבות יותר, כך תגבר הנטיה להענקת הזכות לעיון באותו חומר על ידי הכנסתו לגדרי "חומר חקירה".

6.בהיבט המעשי של בחינת הבקשה לעיון בחומר חקירה, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי ככלל ראוי שבית המשפט הדן בבקשה יעיין בעצמו בחומר על מנת לעמוד על מידת הרלוונטיות שבו ועל ההשפעה על צדדים שלישיים ועל זכויותיהם. ראו: בש"פ 5766/10 אמיר נפע נגד מדינת ישראל ([פורסם בנבו], (2.9.2010) (להלן: פרשת אמיר נפע) וכן ראו פרשת אברהמי.

7.לאחר שעיינתי בחומרים ובמסמכים שהוגשו לי ובשים לב לכללים המנחים שנקבעו בפסיקה, אני קובע כי מכלל החומרים שהוגשו לעיוני, יש להתיר לסניגור לעיין בחומרי החקירה המצויים בתיק החקירה פל"א 340773/10 ובתיק החקירה שמספרו פל"א 284586/11 בלבד.

עיון בתיקי החקירה הנ"ל עולה, כי החומרים שבהם נוגעים באופן ישיר לאישומים מושא כתב האישום בתיק זה וכן ליחסים העכורים שבין בני הזוג- הנאשם והמתלוננת. באחד התיקים אף קיים תיעוד לחקירתו של ילדם של בני הזוג על ידי חוקר ילדים, אשר תוכנה יכול להשליך על האישומים בתיק זה וכן על מהימנות המעורבים. זאת ועוד, עיון בחומרים שהתרתי את העיון בהם מלמד, כי הפגיעה שתיגרם לפרטיותם של צדדים שלישיים הנה שולית. המדובר בתיקים שנפתחו נגד המתלוננת; אחד בעקבות תלונתו של אחי הנאשם- ונוגע לסכסוך שבין בני הזוג, ובשני נחקרו שני בני הזוג באזהרה לאחר שעלו חשדות מסוימים כלפי שניהם- חשדות הקשורים למי מבני משפחתם. מכל מקום שני התיקים הנם "חומר חקירה" הנוגע במישרין לסכסוך המשפחתי שבו מעורבים הנאשם והמתלוננת.

7.סוף דבר: המאשימה תעמיד לרשות הסניגור את התיקים שצוינו לעיל, אשר יהיה רשאי לעיין בהם ולצלם את חומרי החקירה שבהם (הכוללים הודעות העדים והחשודים, סיכום שנערך על ידי חוקר הילדים ותמליל). הואיל והחלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים, אני מעכב את ביצוע ההחלטה עד ליום 5.5.2013, כדי לאפשר לצדדים לשקול את צעדיהם.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים. החומרים שהועברו לעיוני יוחזרו לב"כ המאשימה באמצעות המזכירות הפלילית.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: