מדינת ישראל נ' בויראת(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה מטעמה של הסנגוריה הציבורית לשחרר את עו"ד שחר מנדלמן ואת הסנגוריה הציבורית ככלל מייצוג הנאשם בתיק דנן.

2.אין מחלוקת, כי בתאריך 16.02.2011 מינה ביהמ"ש את הסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשם בתיק דנן, וזאת לאחר שהסתבר כי עו"ד בן יהודה המייצג את הנאשם בבקשה למעצר עד תום ההליכים שבתיק דנן – איננו מייצג את הנאשם בתיק העיקרי שבפני מותב זה.

3.הנאשם אכן הביע רצון להיות מיוצג רק ע"י עו"ד בן יהודה ולא ע"י הסנגוריה הציבורית, ולטענתו, עו"ד בן יהודה אישר בפניו בשיחות טלפוניות כי הוא מוכן לייצגו, אך ממכתב שהעביר עו"ד בן יהודה לביהמ"ש, עולה הודעה מפורשת שהודיע עו"ד בן יהודה כי הוא איננו מייצג את הנאשם בתיק העיקרי, להבדיל מייצוגו בבקשת המעצר עד תום ההליכים.

עו"ד בן יהודה אף ביקש שביהמ"ש ימנה לנאשם סנגור בתיק העיקרי מטעם הסנגוריה הציבורית. זאת ועוד, עו"ד בן יהודה אף ציין, כי הוא הבהיר לנאשם שהוא איננו מייצג אותו בתיק שבפני מותב זה.

4.בדיון האחרון בביהמ"ש בתאריך 05.05.2011 טען הנאשם, כי עו"ד בן יהודה אמר לו לבקש מביהמ"ש לדחות את הדיון הקבוע לאותו יום, והוא ייצג אותו בביהמ"ש בישיבה שלאחר מכן.

ביהמ"ש ציין בהחלטתו מתאריך 05.05.2011, כי אם עו"ד אחר יבקש לייצג את הנאשם – עליו להגיש יפוי כוח לביהמ"ש עד לתאריך 15.05.2011.

יפוי כוח כזה – טרם הוגש, אך גם טרם חלף המועד שנקבע להגשת יפוי-הכוח.

5.ב"כ הסנגוריה הציבורית, עו"ד תרצה קיש ציינה, כי נוכח חוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם אין הסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית יכול להכין את הגנת הנאשם ו/או ליתן לו ייצוג הולם. כמו כן לדבריה, יש לכבד את רצונו של הנאשם שלא להיות מיוצג ע"י הסנגוריה הציבורית.

6.אקדים ואציין, כי הנאשם עצור מזה ארבעה חודשים, ואין מחלוקת שבתיק דנן קיימת חובת מינוי סנגור.

אמנם רשאי ביהמ"ש שלא למנות סנגור ציבורי לנאשם המסרב לשתף פעולה, אם ראה שאין בכך להועיל, ברם, בתיק דנן ביהמ"ש איפשר לנאשם לאחר כל חקירה ראשית של עד תביעה להיוועץ בסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית על מנת לשקול אם יש לו שאלות שברצונו להציג לעד, ואלו שאלות, וזאת בין השאר, בהתבסס על חומר חקירה הקשור לעד שהועמד לרשות הנאשם, וכן בהסתמך על כך שהסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית מכיר כדבעי את חומר הראיות. אפשרות ההתייעצות כאמור, ניתנה לנאשם לאחר שמיעת עדותו של כל עד תביעה בחקירה ראשית.

על מנת לאפשר הליך זה של היוועצות בין הנאשם לסנגור הציבורי, הוצא כל עד תביעה לאחר חקירתו הראשית מאולם ביהמ"ש, ביהמ"ש הורה לתובע גם הוא לצאת את האולם, ואף המותב עזב את האולם, בהותירו את הנאשם וסנגורו במהלך הפסקה לאחר כל עדות.

באופן זה, התאפשר לנאשם לשוחח עם הסנגור אודות העדות ששמע, ולשקול ביחד עמו אילו שאלות להציג לכל עד.

דרך זו הקשתה אמנם על ניהול ההליך הפלילי וגרמה להתארכותו, אך בכך ניתן היה להבטיח ניהול מקצועי מירבי של ההגנה בנסיבות שנוצרו, וכן, הגנה על עניינו של הנאשם, ככל שהנאשם רוצה בסיוע.

7.לאור כל הנסיבות כמתואר לעיל, אני סבורה שנוכחות סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית נדרשת, ויש בה כדי לאפשר ניהול הולם של ההגנה. הנאשם יכול גם יכול להסתייע בסנגור ככל שיבקש לעשות.

לסיכומו של דבר, יש בנוכחות סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית כדי להועיל לנאשם, והבקשה לשחרור הסנגוריה הציבורית מייצוג הנאשם – נדחית.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"א, 12 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: