מדינת ישראל נ' בוחניק

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו נהג ברכב במהירות של 140 קמ"ש העולה על המהירות המותרת בדרך שאינה עירונית שהיא 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

  בישיבת ההקראה כפר הנאשם במהירות הנסיעה המיוחסת לו בכתב האישום וטען כי הרכב שנמדד היה רכב שנסע משמאלו. עוד טען כי על פי הוראות היצרן ניתן למדוד רק עד מרחק של 270 מ', השוטר לא יכול היה לכוון את המכשיר למספר הרכב והמכשיר לא היה מכויל.

מטעם התביעה העידו שני עדי תביעה :

רס"ב אבנר ברזילי, ערך למכשיר הממל"ז, באמצעותו נמדדה מהירות נסיעתו של הנאשם, בדיקת תקינות חצי שנתית בתאריך 18.1.09. באמצעות העד הוגש תע"צ-ת/1, לפיו נמצא המכשיר תקין לפעולה.

רס"מ רן גובזה, הפעיל את מכשיר הממל"ז ומדד באמצעותו את מהירות נסיעתו של הנאשם. העד ערך לנאשם דו"ח הזמנה לדין (ת/2).

העד העיד כי הפעיל את הממל"ז ממקום עמידתו בכביש 2 בק"מ 39 לכיוון צפון. העד שלל את טענת הנאשם כי עמד במקום המצולם בתצלום-נ/1, שהוצג לו על ידי הנאשם. העד הסביר כי עמד על כביש החוף בשול הדרך במקום בו קיים שדה ראיה נקי.

הנאשם העיד להגנתו ואמר שלא נסע במהירות המיוחסת לו. לדבריו, יתכן שנמדד רכב שנסע במקביל אליו, "טס ונעלם". הנאשם העיד כי נהג במהירות "שיוט" של 119 קמ"ש.

הנאשם לא הכחיש את תגובתו לשוטר אך טען כי אמר דברים נוספים שלא נרשמו. תגובתו לשוטר כפי שנרשמה בת/2 הייתה : " לא שמתי לב אולי זה היה בירידה, תעשה טובה אני נהג משאית וזה הפרנסה שלי, אני פעם בשבוע נוסע ברכב הזה ".

לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן, עיינתי בחומר בראיות, ובחנתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וזאת מנימוקים כדלהלן:

רס"מ גובזה שהפעיל את מכשיר הממל"ז הינו מפעיל מוסמך משנת 2007.

התרשומת שערך העד בת/2 מצביעה על מיומנותו בהפעלת הממל"ז.

על פי ת/2 ביצע העד למכשיר את הבדיקות הנדרשות טרם הפעלתו בתחילת המשמרת ובסיומה. תוצאות הבדיקות כמפורט ב-ת/2 מצביעות על תקינות מכשיר הממל"ז.

העד הפעיל את מכשיר הממל"ז כיאות ובהתאם להוראות ולנוהלי ההפעלה, כמפורט בת/2.

העד כיוון את נקודה ההצבעה האדומה של המכשיר בין שני פנסי חזית הרכב, לאזור לוחית הרישוי וכאשר נקלטה מהירות הרכב הניח את המכשיר במושב שלידו, נסע אחרי הרכב תוך שמירת קשר עין איתו וסימן לו לעצור בשול הדרך.

העד רשם באופן מפורט בת/1 כי רכב הנאשם היה בודד בנתיב נסיעתו האמצעי ובודד בכביש. העד ציין כי בזמן המדידה לא היו כלי רכב בינו לבין רכב הנאשם. תרשומת זו של העד סותרת את גרסת הנאשם כי בעת המדידה נעקף על ידי רכב אחר שנסע במהירות גבוהה.

אמינה עלי גרסת עד התביעה כי רכב הנאשם היה בודד בכביש ואני דוחה את גרסת הנאשם כי הרכב שנמדד היה רכב אחר שעקף אותו. יש להדגיש כי הנאשם לא טען זאת בפני עד התביעה בתגובתו הראשונית.

העד הציג לנאשם את התוצאות שהתקבלו על גבי צג המכשיר.

העד סימן בת/1 את כל הפעולות שביצע על מנת להקפיד על אמינות ההפעלה : שמר על קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בינו לבין הרכב הנמדד, נקודת ההצבעה האדומה הייתה מכוונת כל זמן המדידה על מרכז רכב המטרה עד לקבלת צליל אישור מדידה, רכבו של הנאשם לא היה מוסתר, היה קשר עין עם הרכב עד לעצירתו, טווח הגילוי היה 287.4 מ'. נמדדה מהירות של 145 קמ"ש וממנה הופחתו 5 קמ"ש. רכב הנאשם נסע בנתיב אמצעי מתוך 3 נתיבי נסיעה.

את מכשיר הממל"ז ניתן להפעיל עד לטווח מדידה של 300 מ'. רכבו של הנאשם נמדד מטווח קצר יותר ולפיכך, נמדד על פי הנוהלים.