מדינת ישראל נ' בוחבוט

החלטה

בקליפת אגוז

1.גם אם לא מסכימה המשטרה להחלטת בית המשפט (וזכותה המלאה שלא לעשות כן), מן הראוי שתציית לה. לכל הפחות חובה עליה לעשות כן כל עוד לא שונתה על ידי החלטה מוסמכת אחרת. משלא נוהגת היא כך, וגורמת להוצאות מיותרות לאזרחים, אין מנוס מכך שהיא תהיה זו שתישא בהן.

והכל כפי שיפורט.

הטענות כנגד מד האלכוהול – וההחלטה על הקמת הרכב שופטים שידון בתיק

2.כידוע החלה המשטרה בשנים האחרונות לעשות שימוש מסיבי במכשיר לבדיקת אלכוהול בנשיפה מסוג Drager Alcotest 7110 MkIII IL המכונה בשמו העממי 'ינשוף' (להלן: "הינשוף"). מדובר במכשיר המיוצר בגרמניה שיש אפשרות לואריאציות שונות בייצורו ובארץ הוא מיוצר בהתאם לדרישות שנתנה משטרת ישראל.

3.על פי החוק, חזקה היא כי מי שנמצאה במדידתו כמות אלכוהול מעל המידה הוא שיכור. בבדיקת נשיפה המידה היא 240 מקרוגרם בליטר אוויר (כולל). דהיינו, מי שהמכשיר מודד בנשיפתו כמות אלכוהול של 240 מקרוגרם ומעלה, נחשב כשיכור חוקית. וזאת אפילו אם התנהגותו נראית כלא מושפעת כלל מאלכוהול.

4.ואולם, היות ובכל מכשיר מדידה ישנם שולי ביטחון ואי וודאויות בקצוות, המשטרה העמידה לדין רק אם הכמות הנמדדת הייתה 255 ומעלה. ונציין כי המכשיר מודד ביחידות של חמש כל פעם. כך שמי שנמצאו בדמו 240, 245, או 250 מיקרוגרם, הרי המשטרה לא העמידה אותו לדין.

5.כנגד מכשיר זה עלו טענות רבות של סניגורים, נבדקים, מומחים, אנשי אקדמיה ועוד. את תמצית טענותיהן הרבות ניתן לסווג לשלוש טענות מרכזיות.

ראשית - מכשיר הינשוף הכללי של חברת דראגר איננו אמין ונותן תוצאות לא מדוייקות. וזאת

במקרים של לחות, טמפרטורה, ניוד המכשיר, הימצאות אלכוהול בפה הנבדק, ועוד.

שנית - גם אם המכשיר הבסיסי אמין, הרי דרישות משטרת ישראל גרמו לייצור דגם שאיננו

אמין ושוגה במדידת האלכוהול.

שלישית - גם אם נניח שהמכשיר הבסיסי אמין, והדגם הישראלי עדיין נשאר אמין, הרי התחזוק,

הבדיקה, והטיפול של מעבדות משטרת ישראל ושל משטרת ישראל עצמה, גורמים לכך

שהמכשיר איננו אמין.

6.נפח הטענות ורמתן היה כה גבוה, עד שבסופו של דבר החליט נשיא בית המשפט השלום דאז (כב' הנשיא אמנון כהן) לקבוע כי הרכב של שלושה שופטי תעבורה ידון בעניין זה. לצורך כך נבחרו שלושה שופטי תעבורה וותיקים היושבים בענייני תעבורה שנים רבות (כשלוש עשרה שנה לפחות), שהתחום מוכר להם לפני ולפנים.

פסק דין עוזרי ומסקנותיו

7.התיק העיקרי שבו התנהלה שאלת האמינות היה תיק מס' 11893/07 מדינת ישראל נ. עוזרי (להלן: "פס"ד עוזרי"). המשפט עצמו התנהל במשך ישיבות רבות. העידו בו עשרות עדים שרבים מהם מומחים בעלי יידע ושם, הוגשו מאות מוצגים, והצדדים סיכמו ארוכות ומפורטות.

8.אין זה המקום להיכנס לכל רכיבי פסק הדין, אך שלוש מסקנות עובדתיות ברורות עלו ממנו.

א.המכשיר מעולם לא נבדק בישראל על ידי איש. המשטרה סמכה פחות או יותר על היצרן ועל המסמכים שסיפק בדבר בדיקות שנערכו בארצות אחרות למכשיר.