מדינת ישראל נ' בוחבוט(עציר)

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצר המבקש עד לתום ההליכים.

המבקש עצור עד לתום ההליכים נגדו בהתאם להחלטתי מיום 20.06.13 לפיה נקבע כי קיימת נגדו עילת מעצר, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המבקש יסכן את בטחון הציבור.

הקרע להחלטת המעצר עד לתום ההליכים, הוא כתב אישום חמור המייחס למבקש עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, הרכבת נוסע ללא קסדת מגן, נהיגה בכיוון ההפוך בכביש חד סטרי, נהיגה ללא רישיון רכב, אי ציות להוראת שוטרים ורשלנות.

בבחינת החלופה שהוצעה ע"י הסניגור בפניי ביום 20.06.13 לא מצאתי כי היא יכולה להוות חלופה מתאימה שיש בה כדי להפיג את המסוכנות הנובעת מהמבקש. על כן הוריתי על מעצרו כאמור עד לתום ההליכים נגדו.

המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר, לפיה הוצעה חלופה אחרת הכוללת ערבים ומפקחים. הוריתי בהחלטתי מיום 01.07.13 על קבלת תסקיר מעצר על מנת לבחון את החלופה המוצעת בעין מקצועית.

תסקיר המעצר

שירות המבחן הגיש תסקיר מקיף המבוסס על פגישה שקיים עם המבקש ושיחה שהתקיימה בשירות המבחן עם אימו של המבקש ועם אחיו אשר מבקשים לפקח עליו וללוות אותו למרכז יום בירושלים.

התסקיר סוקר את קורות חייו של המבקש, אשר גדל בתא משפחתי בו היה עד לבעיות ביחסי הזוגיות של הוריו, גירושיהם וקיום קשר דליל יחסית עם אביו בהמשך. הקשר עם האם תואר בתסקיר כקרוב, אולם ניכר כי האם התקשתה להטיל את סמכותה ההורית ולהציב גבולות מרסנים לבעיות ההתנהגות של המבקש ולמעורבותו בפלילים.

שירות המבחן ציין את העובדה שהמבקש הופנה מספר פעמים בעברו לשירות המבחן לנוער, וכי בשנת 2009 עבר אבחון בקהילה טיפולית לצרוך בדיקת התאמתו לטיפול גמילה מסמים. בתום תקופת אבחון של חמישה חודשים המבקש כשל ולמרות ההמלצה לטיפול, הוא לא הביע הסכמתו לכך ולכן הטיפול הופסק.

כנ"ל גם לגבי הטיפול אליו הופנה בשנת 2010 שם הורחק המבקש ממרכז היום על רקע אי עמידה בכללי המסגרת והפרת האמון של הצוות.

שירות המבחן ציין, כי המבקש הופנה במשך השנים 2009 – 20012, כאשר ההפנייה בתיק זה הינה החמישית במספר. שירות המבחן מזכיר כי בהפנייתו האחרונה מ- 2012 בגין עבירות תעבורה דומות, שלל המבקש אפשרות שילובו בקהילה טיפולית לנפגעי סמים וביטא עמדה אמביוולנטית כללית ביחס לכל מסגרת טיפולית. בתיק הנ"ל הוא נעצר עד לתום ההליכים ובסופו של דבר נידון לעונש מאסר בפועל.

שירות המבחן התרשם, כי המבקש מייחס לעצמו חולשה בתחום השימוש ברכבים ובאופנועים וקושי למתן את דחפיו בנושא זה. כמו כן, גישתו של המבקש ביחס לעבירות בתחום התעבורה, הינה מקלה ומטשטשת, כיוון שתופס עבירות אלו כבלתי פליליות.

המבקש אינו מרגיש צורך טיפולי בתחום הסמים ושלל אפשרות שילובו בקהילה טיפולית לנפגעי סמים, אולם ביטא הסכמתו להשתלב בהליך טיפולי יומי במסגרת "מרכז יום" בירושלים.

שירות המבחן בא בהמלצה כי המבקש ישתלב במסגרת טיפולית אינטנסיבית ופיקוחית. אחרת, לטענת שירות המבחן, רמת הסיכון להישנות התנהגות פוגעת הינה גבוהה. שירות המבחן המליץ לשחרר את המבקש למעצר בית בבית אימו בבית שמש ובפיקוחם של האם ושל אחיו וכי במקביל ישולב המבקש במסגרת מרכז יום בירושלים.

שירות המבחן התרשם כי האם והאח הביעו סקפטיות למסוגלותם להירתם ולעמוד בתנאי שחרור בהם יתבקשו ללוות את המבקש למסגרת טיפולית מבית שמש לירושלים, על רקע קושי כלכלי וטכני. אולם לאחר מכן פנתה האם ומסרה כי היא מוכנה להירתם למשימה.

הכרעה

לאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנובעת מהמבקש ולכן החלטתי לדחותה.

עם כל הרצון הטוב לסייע למבקש ולעזור לו להשתקם ולשלבו במסגרת טיפולית, מצאתי כי שחרורו ממעצר והפנייתו למרכז יום בירושלים, בנסיבות המתוארות בתסקיר, יש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור.

שירות המבחן לא הסתיר את חששותיו מהעובדה שהאם לא תוכל להציב למבקש גבולות. במהלך הדיון ולאחר חקירה של האם, יצאתי שותף להרגשה זו של שירות המבחן, שגישתה המקלה של האם בעבר בנוסף לקשייה להציב למבקש גבולות, לא סייעו למבקש בהפנמת הרתיעה. לא מצאתי כי מוכנות האם הפעם להירתם להליך הטיפולי של המבקש היא ריאלית בנסיבות העניין נוכח קשייה הברורים להציב לו גבולות וחוסר יכולתה להוות עבורו דמות סמכותית.