מדינת ישראל נ' בוגנים

הכרעת דין

הנאשם – יליד 13/8/1986 - הואשם, בתאריך 28/2/2010, כי במהלך החודשים יוני ויולי 2009 סיפק סם מסוכן מסוג חשיש לקטינים ואף עישן איתם את הסם.

וכך נוסח חלק העובדות שבכתב האישום:

"ביום 27/8/09 נפגש הנאשם עם הקטינים י.ש. יליד 5/11/92 (להלן – י.ש); י.מ. יליד 25/6/93 (להלן - י.מ.); א.כ. יליד 27/4/93 (להלן – א.כ) וא.ה. יליד 14/3/1993 (להלן – א.ה.) בקרבת גן אבשלום בחיפה ובמועד זה סיפק לקטינים סן מסוכן מסוג חשיש ואף עישן את החשיש בעצמו ביחד עם הקטינים.

במספר הזדמנויות נוספות, מחודש יוני 2009, אשר מועדם אינו ידוע למאשימה, סיפק הנאשם סן מסוכן מסוג חשיש לי.ש.; י.מ.; א.כ.; וא.ה.; וכן לקטין א.ד. יליד 19/1/1993 ואף עישן את החשיש בעצמו ביחד עם הקטינים."

בגין העובדות הנטענות לעיל, הואשם הנאשם בשלוש עבירות (ריבוי מקרים) מפקודת הסמים המסוכנים [נ"ח], התשל"ג – 1973 (להלן – הפקודה): החזקה ושימוש בסם מסוכן – עבירה לפי ס' 7 (א) + (ג) רישא לפקודה; הספקת סם מסוכן – עבירה לפי ס' 13 לפקודה; והדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים – עבירה לפי ס' 21 (א) (1) לפקודה.

בתאריך 24/5/2010 השיב הנאשם לכתב האישום וזו לשון תשובתו (ר' עמ' 6 לפרוטוקול):

"לגבי סעיף 1 לחלק העובדות - מרשי מודה שהוא עישן את החשיש יחד עם הקטינים כמפורט בסעיף 1 אך כופר בכך שהוא סיפק לקטינים את הסם.

לגבי סעיף 2 לחלק העובדות - מרשי מכחיש כי הוא סיפק את הסם לקטינים אך מודה שהוא עישן עימם את הסם".

משכך, נקבע התיק לשמיעת ראיות. מטעם התביעה העידו העדים א.ה.; א.כ.; י.ש; וי.מ. בנוסף, הוגשה הודעתו של א.ד בהסכמה (ת/12).

להלן נסקור את עדויות העדים, אך טרם שנעשה זאת, יש להבין את גרסת ההגנה, אותה העלה הנאשם במשפטו.

יצוין בהקשר זה, כי בעת 3 חקירותיו במשטרה (מתאריך 22/2/10 – ת/4, ת/4א; 23/2/10 – ת/6, ת/6א'; ו24/2/10 – ת/5, ת/5א') שמר הנאשם על זכות השתיקה.

יוצא, שגרסתו הוצגה לראשונה רק בתשובתו לכתב האישום, ובאופן מלא בעת עדותו בבית המשפט.

כעולה מתשובתו ומעדותו לעיל, גרסתו הינה, כי הוא אכן הכיר את העדים על רקע מפגשים חברתיים.

הנאשם היה במועדים הרלוונטיים בן 23 ועוסק, לדבריו, במקביל לעבודתו במאפיה, בשירה מוסיקה וענייני רוח שונים.

לטענתו, הוא הכיר את העדים בעת שישב עם חברתו בטיילת לואי בחיפה. הוא נפגש עם העדים ועם חבריהם כ 10-15 פעמים כשאת המפגשים יזמו האחרונים.

הנאשם נשאל, האם היה מודע לגילם, ומתשובותיו המתחמקות ניתן לקבוע כי הוא היה מודע היטב לגילם של העדים ולעובדה, כי מדובר בתלמידי תיכון שעמדו להתחיל את לימודיהם בכיתה יא'. הדבר עולה הן מתשובותיו של הנאשם (ר' לדוגמה עדותו, עמ' 17, שורות 5-8) ובעיקר עולה מעדויות העדים (ר' לדוגמה עדותו של י.מ. עמ' 16, שורות 29-30), שם ציין העד כי:"גם דיברנו על בתי ספר שאחנו לומדים בהם, מה נעשה כשניה גדולים וצבא ודברים כאלה". בנוסף, מבט שטחי - קל וחומר היכרות הנפרסת על פני מפגשים רבים - מגלה על נקלה כי מדובר בבני נוער קטינים.

לגופו של עניין, הנאשם תיאר, כי במהלך אותם מפגשים שתוארו על ידי העדים, הביא עמו מספר מרכיבים הנוגעים לענייננו: ניירות גלגול; טבק חזק יחסית אותו ניתן לרכוש בחנויות (הנאשם הציג חבילת טבק שכזו – נ/1) וסיגריות רגילות, אותן נהג לעשן, אך גם עשה בהן שימוש כדי להוציא מהן את תערובת הטבק הרגיל ולערבבו עם אותו טבק מיוחד. בעזרת מרכיבים אלה, הוא הכין לטענתו סיגריות שהכילו טבק בלבד – הטבק הרגיל, שעורבב עם טבק חזק יותר אותו ניתן לרכוש בחנויות.

כך, לטענתו, הנאשם הכין סיגריות אלה, אותן כינה ג'וינטים, ומסר אותן לנערים שהעידו בפני. הנאשם העריך, כי מסר לנערים סיגריות טבק, כמתואר לעיל, סדר גודל של 3-5 פעמים (עדותו, עמ' 17, שורה 20).

בנוסף, תיאר הנאשם שני אירועים הנושאים אופי פלילי, בהם הביא עמו מביתו גו'ינטים של חשיש, אותם עישן בנוכחות הנערים. יחד עם זאת הנאשם הדגיש כי לא מסר לנערים את אותם ג'וינטים (ר' לדוגמה, עדותו עמ' 20, שורה 27-28; וכן ר' עמ' 21).