מדינת ישראל נ' בואב(עציר)

א.פתח דבר

1.הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, לאחר שמיעת חלק מעדי התביעה, בביצוע עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

2.הנאשם הודה, כי במהלך חיפוש שנערך בביתו ברח' סהרון 10 ביפו, נמצאו בסמיכות לביתו שלוש שקיות המכילות סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 134.99 גרם.

ב.הסדר הטיעון

3.במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישום ונמחק האישום השני אשר ייחס לנאשם ביצוע עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

עוד הוסכם בין הצדדים, כי הנאשם יצרף תיק שעניינו החזקת סם הרואין לצריכה עצמית (ת"פ 48732-01-12), ובאי-כוח הצדדים יעתרו לביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה בת 24 חודשים החל מיום מעצרו בתאריך 24.11.2011, וכן מאסר על-תנאי ממשי ומרתיע, וקנס עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש.

ג.טיעוני ב"כ הצדדים

4.ב"כ המאשימה עתר לביהמ"ש לכבד את הסדר הטיעון, בהדגישו כי תקופת המאסר המבוקשת קלה יחסית לעבירות בהן הורשע הנאשם. לדבריו, המאשימה הגיעה להסדר טיעון עם הנאשם ובא כוחו, נוכח קושי ראייתי אשר התייחס למיקומו של הסם שנתפס ותיאור עטיפתו.

ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר בכמות גדולה של סמים מסוג הרואין ששוויו רב, וכאשר נאשם מבצע עבירה לפי פקודת הסמים האמורה ליתן לו רווח כספי ניכר – יש לגזור עליו קנס שלא יהא קנס סמלי.

5.אף ב"כ הנאשם עתר לביהמ"ש לכבד את הסדר הטיעון, בהדגישו כי הודיית הנאשם חסכה העדת חלק מעדי התביעה, וכך נחסך זמן שיפוטי יקר.

ב"כ הנאשם ציין כי, ההגנה התחבטה בשאלה המשפטית הנוגעת לקבילות ראיות חפציות שנתפסו במהלך החיפוש, כאשר לטענתו, החיפוש נערך מבלי שהובהר לנאשם שיש לו זכות לסרב לחיפוש, והחיפוש נעשה בניגוד לאמור בצו שקבע כי החיפוש ייעשה בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים. בנוסף, הופעל נגד הנאשם כוח מיותר לנגד עיני אשתו וילדיו, וכן תמונות שצולמו בזירת העבירה ויכלו להצביע על החבלות שנגרמו לנאשם – נעלמו מהתיק.

ב"כ הנאשם הציג בפני ביהמ"ש אסופת מסמכים המצביעה על מצבה הכלכלי הקשה של משפחת הנאשם, ועתר להטלת קנס סמלי בלבד.

הוא הדגיש כי הרשעתו האחרונה של הנאשם היתה בשנת 2002, בגין עבירה משנת 2001, ושלושה שבועות, עובר למעצרו נולד בנו, והוא כמעט ולא זכה להיות עמו.

6.הנאשם עצמו בחר שלא לומר דבר בנוסף לטיעוני בא כוחו.

ד.עברו הפלילי של הנאשם

7.לנאשם עבר פלילי הכולל עבירות של אלימות ועבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, הוא הורשע בגרימת חבלה כשהעבריין מזוין ונדון ל-3 שנות מאסר (1996), בגין החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית הוא נדון לעונשי מאסר לתקופות שונות: 15 חודשים (1997), 12 חודשים (2001), 7 חודשים (2002).

ה.ד י ו ן

8.אין צורך להכביר מלים לגבי חומרת העבירה של החזקת סם מסוכן מסוג הירואין שלא לצריכה עצמית. בייחוד שמדובר בכמות גדולה יחסית, כ-135 גרם הירואין. הסם הוחזק בחצר, וחקירת העדים נסובה אודות מיקומו, אם היה בשטחו של הנאשם אם לאו. רק לאחר שהעידו איש יחידת הכלבנים ומומחה לטביעות אצבע וחלק מבלשי ימ"ר ת"א - מחלק סמים, הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון וצירף תיק נוסף שעניינו החזקת סם הירואין במשקל 0.829 גרם לצריכה עצמית.

מאחר ובבסיס הסדר הטיעון קיים קושי ראייתי, ולאחר ששקלתי טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לכבד את הסדר הטיעון, ולהטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן: