מדינת ישראל נ' בדיר

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

°

כנגד המשיב הוגש כתב אישום חמור בתיק 7406-11-11 המייחס לו נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

עפ"י עובדות כתב האישום, נפסל המשיב בנוכחותו למשך 18 חודש, ביום 1/7/10 בתיק מספר 4447-06-10 ובתאריך 14/11/11 נתפס נוהג. והכול כאמור בעובדות כתב האישום.

ראיות לכאורה:

ב"כ המשיב אינו חולק ואף מסכים לקיומן של ראיות לכאורה אשר על כן לא אדון בנושא.

עילת מעצר:

בנוגע לעילת מעצר כנגד המשיב, אין ספק שהנוהג בזמן פסילה מהווה סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך והתנהגותו מהווה זלזול בחוק:

"נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט... בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור"

(רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ.י.- כב' השופטת פרוקצ'יה).

נהיגה בזמן פסילה מקימה לבדה עילה למעצר.

עוד אציין כי לנאשם עבר תעבורתי מכביד ביותר לחובתו 83 הרשעות קודמות כולל עבירות דומות של רישיון נהיגה שפקע תקופה ארוכה, לחובתו עבר פלילי וכן לחובתו מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים שהינו בר הפעלה בעניינו.

לטעמי יש בעברו המכביד של המשיב כדי להצביע על קיומה של עילת מעצר.

חלופת מעצר:

לאחר שבחנתי כל השיקולים הצריכים לעניין מצאתי כי יש מקום להורות על מעצרו של המשיב.

כמצוות המחוקק על בית המשפט לבדוק חלופת מעצר ולבחון אם ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות חלופות מעצר .

בפני הוצג מפקח מוצע אחד בלבד אשר למעשה סירב במהלך חקירתו להיות מפקח וטען כי הדבר קשה והוא כלל לא בטוח שזה אפשרי.

ניסיון ב"כ המשיב להציע מפקח אחר נקטע בעיבו על ידי המשיב שסירב לקבל את המפקח המוצע כמפקח.