מדינת ישראל נ' בדוי(עציר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים בכתב האישום, אני מרשיעה אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

עירית קויפמן, שופטת

החלטה

הוגש וסומן נ/1.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

עירית קויפמן, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו ע"פ הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, שהן שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952.

בטיעוניו לעונש, טען ב"כ המאשימה כי יש להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה.

ב"כ הנאשם 1 טוען, כי הכניסה לישראל נעשתה למטרת עבודה, כי לנאשם אין עבר פלילי, ואף יש לו אישור עבודה בתוקף באיזור מעלה אדומים. כן נטען, כי לא ננקטו כל הליכים כנגד המעסיק, על אף שמדובר בעבירה חמורה יותר.

ב"כ הנאשם 2 טוען, כי הכניסה לישראל נעשתה למטרת עבודה, כי לנאשם אין עבר פלילי, וקיבל אישור לעבוד באיזור קרית ארבע. גם ב"כ הנאשם 2 טען, כי לא ננקטו כל הליכים כנגד המעסיק.

ב"כ הנאשם 2 והנאשם 2, ציינו כי הנאשם 2 עתיד להתחתן, אולם לא צורפה לכך כל אסמכתא.

עבירה של כניסה לישראל שלא כדין הינה עבירה חמורה, אשר פוגעת בריבונות מדינת ישראל.

יחד עם זאת, יש להתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים.

שני הנאשמים נעדרי עבר פלילי, לעבירה לא נלוותה עבירה אחרת, ושני הנאשמים ציינו, כי היה להם רישיון עבודה, לעבודה במקום אחר, הנאשם 1 באיזור מעלה אדומים ואף הציג אישור לענין זה, והנאשם 2 באיזור קרית ארבע.

לאחר ששקלתי את כל הנסיבות, ושמעתי גם את הנאשמים עצמם, אני סבורה כי יש מקום לגזור עונש מאסר בפועל.

על כן, בהתייחס לנאשם 1, נקבע כדלקמן:

1.עונש מאסר בפועל של 30 ימים, שיימנו ממועד מעצרו, מיום 7.7.10.

2.מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים.

בהתייחס לנאשם 2, נקבע כדלקמן: