מדינת ישראל נ' בדארנה (עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפת עובד ציבור, החזקת סכין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. הארוע נשוא כתב האישום ארע לפני כשנה, אז נתבקש הנאשם ע"י פקח רשות הטבע והגנים להזדהות בחשד לביצוע עבירה של פגיעה בערך טבע מוגן. הנאשם סירב להזדהות ואזי, הודיע לו הפקח כי הוא מעוכב. הנאשם סירב עדיין להזדהות וכי הוא מכיר את השוטרים. בתגובה, הודיע לו הפקח על מעצר ואף שלף אזיקים. בשלב זה החל הנאשם להימלט ברכבו כשהוא מחזיק בסכין שלא כדין. הפקח שהבחין בכך, הכניס את ידו לחלל הרכב על מנת לנטרל את היד האוחזת בסכין ולאזוק את הנאשם, אך הנאשם תקף אותו בכך שהתעמת איתו גופנית, עיקם את ידו השמאלית וגרם לו לחבלה באצבעו.

הנאשם כבן 41, לחובתו עבר פלילי מכביד ביותר הכולל הרשעות רבות בעבירות שונות לרבות עבירות רכוש, עבירות אלימות, עבירות כלפי שוטרים, עבירות צייד בלתי חוקי ועוד. הנאשם ריצה כבר מספר מאסרים בפועל לרבות מאסר ממושך של 3 שנים בגין עבירות אלימות חמורות ותקיפת שוטרים ולפני מספר חודשים הופסק מינהלית ריצוי מאסר בעבודות שרות, אף זאת בגין תקיפת שוטרים, והנאשם השלים את ריצוי המאסר ממש. הנאשם שהה במעצר בחופף לתקופת המאסר שריצה ולאחר מכן שוחרר.

הצדדים מבקשים לכבד הסדר טיעון שאליו הגיעו לפיו, ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שרות וכן יוטל עליו מאסר על תנאי. התביעה מבקשת לגזור עליו גם קנס והסנגור מבקש להסתפק בהתחייבות.

התובעת מנמקת את ההסדר בקשיים ראייתיים שנתגלעו בתיק ובנסיבות האישיות של הנאשם ומבקשת את קולת העונש ביחס לחומרת המעשים והעבר הפלילי, בדרך של קנס מרתיע.

הסנגור מבקש אף הוא לכבד את ההסדר בלא הטלת קנס. לטענתו, מדובר באדם הסובל מבעיות בריאות שונות לרבות, מחלות לב, סכרת, בעיות בכליות, כאבי גב ובעיות נוספות, כפי שעולה מתיעוד רפואי שהגיש. בשל מצבו הגופני, אין הנאשם עובד והמשפחה מתקיימת על גמלת הבטחת הכנסה. לנאשם גם חובות בסכומים גבוהים המטופלים ברשות האכיפה והגבייה וכוונתו להגיע להסדר לגביהם.

עוד מציין הסנגור את הודאתו של הנאשם וכן את הקושי הראייתי שאליו התייחסה התובעת.

לאחר ששקלתי את הנתונים והטיעונים כפי שפורטו לעיל, סבורני כי ההסדר שבין הצדדים סביר ומאזן נכונה בין הנימוקים השונים לחומרה ולקולא.

אשר לקנס הכספי, תמימת דעים אני עם התובעת כי מן הדין היה להטיל על הנאשם קנס כספי אשר יהווה ענישה מוחשית ומיידית אשר תרתיעו אולי בעתיד מלחזור לדפוס התנהגותו האלים ומהתנהגותו הבוטה והבריונית כלפי שוטרים ועובדי ציבור אחרים. עם זאת, התרשמתי כי הנאשם ומשפחתו קשי יום, מתמודדים עם בעיות בריאות קשות חרף הגיל הצעיר יחסית, ועם מצוקה כלכלית ובנסיבות אלה, אמנע מלגזור על הנאשם קנס כספי שיהווה למעשה ענישה גם על בני משפחתו. אין בכך כמובן כדי להעביר לנאשם מסר כי בכל הסתבכות עתידית ימנע בית המשפט מהטלת קנס בשל נסיבותיו האישיות ועל כן, עליו להימנע מהסתבכויות נוספות אם ברצונו, אכן, להגן על משפחתו.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן:

1.מאסר בפועל למשך 6 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 17/2/2010 עד יום 16/3/2010. המאסר ירוצה בעבודות שרות במעון יום לקשיש בסחנין, כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השרות.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 1/2/2011 ביחידת עבודות השרות, מתחם בית הסוהר חרמון.

2.מאסר על תנאי של 12 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של אלימות כלפי עובד ציבור.

3.מאסר על תנאי של 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירת החזקת סכין שלא כדין, כל עבירת אלימות שלא כלפי עובד ציבור וכל עבירה כלפי עובד ציבור שאין עימה אלימות.

4.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מעבירה של אלימות וכל עבירה כלפי עובד ציבור. אם לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 50 ימים או עד שיחתום על ההתחייבות, לפי המוקדם.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום ח' בשבט התשע"א, 13/01/2011 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

הוקלד על ידי: חגית דהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: