החלטה
בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו.
באישום הראשון יוחסו למשיב סדרה של עבירות שהן: נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא תעודת ביטוח, נהיגה בקלות ראש וברשלנות, סיכון חיי אדם וכן קיפוח זכות הזולת בכביש.
תמצית העובדות באישום הראשון היא, שהמשיב, הנמצא בפסילה החל משנת 2005 ותוקף הפסילה טרם פג, נצפה ביום 3/23/10 נוהג ברכב ומשהבחין בניידת משטרת שנסעה מולו, שקראה לו לעצור, לא שעה המשיב לקריאות השוטרים, הגביר את המהירות כך שהשוטרים נאלצו לסטות מהדרך באמצעות הניידת על מנת למנוע את פגיעת המשיב בניידת עם רכבו. כן נטען באישום הראשון, כי במהלך שלוש שבועות קודם ליום 20/2/10, נהג המשיב, כשהוא בפסילה באמצעות רכב פונטיאק.
האישום השני כלל עבירות נוספות שהן, היזק בזדון, איומים, החזקת מכשירי פריצה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה וכן נהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.
תמצית העובדות אשר באישום השני, שביום 19/2/10, סמוך לשעה 19.00, עבר המשיב ליד בית של המתלוננים ושם הוא פירק מצלמת אבטחה, שהותקנה בבית אחיהם ועקב כך המצלמה נעקרה ממקומה ונשברה. בהמשך ולאחר שהמתלוננים צפו בו, כך נטען בכתב האישום, נופף המשיב באקדח ואמר למתלוננים "אני אחסל אותכם, אני אשרוף אתכם..." וברח מהמקום.
כן נטען באישום השני, שמשערכה המשטרה חיפוש ברכב הפונטיאק, נתפס בו מספרי ברזל היכולים לשמש לפריצת בניינים. כן נטען באישום השני, כי נערך בין המתלוננים לבין המשיב עימות, במסגרת חקירה משטרתית ושם איים המשיב בנוכחות שוטר על אחד המתלוננים באומרו לו: "אני עוד אצא ואראה לך מה זה". בהמשך אף השמיע המשיב איום נוסף כלפי אותו מתלונן.
ב"כ הצדדים חלוקים בעניין של קיומן של ראיות לכאורה.
עיינתי בחומר הראיות והנני סבור כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה מספקת על מנת לגרום להרשעת המשיב בכל הנטען בכתב האישום או למצער במרביתו.
האישום הראשון בדבר נהיגה בזמן פסילה, כאשר עובדת הפסילה אינה שנויה במחלוקת, מעוגן בהודעות שני שוטרים אשר צפו, במודע ומתוך תכנון מראש במשיב, ראו אותו נוהג ברכב ואף לא שעה לקריאותיהם, המשיך לנהוג וסיכן אותם תוך כדי נהיגה. כן קיימות ראיות נוספות של עדים נוספים, אשר ראו את המשיב נוהג ברכב כשבועיים לפני יום 20/2/10.
גם לגבי האישום, הנני בדעה כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה טובה ומספקת על מנת לגרום להרשעת המשיב בעובדות הנטענות בכתב האישום.
בחומר החקירה קיים תקליטור אשר בו רואים הופעת רכב. לאחר מכן רואים כי המשיב הולך, מתקרב למצלמה ואף מביט בה ולאחר מכן אותה מצלמה מפסיקה לפעול.
אותו תקליטור נתמך גם בעדויותיהם של המתלוננים, אשר ראו כי המשיב מחבל במצלמה וגורם להפלתה ממקום הימצאה ואף משמיע תוך כדי כך או לאחר מכן דברי איום כלפיהם. כך גם לגבי עצם הימצאות מספריים מברזל בתוך רכב, שאין מחלוקת כי הוא נמצא בבעלותו ובהחזקתו של המשיב.
הסניגור המלומד הצביע על מספר תמיהות, אליבא עמדתו, שלדעתו יש בהם כדי לאיין את חומר הראיות ואת עוצמת חומר הראיות נגד המשיב.
אינני סבור כי השתהות מעצר המשיב, בעקבות האירועים של האישום הראשון, יש בהם, אפריורי, כדי לשלול קיום עילת מעצר לגבי העבירות של האישום הראשון. אמנם, טכנית, מדובר בעבירות תעבורה, אך עדיין מדובר בעבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה וכן של סיכון חיי אדם תוך כדי נהיגה שיש בהם בהחלט עילת מסוכנות לא מועטה כלפי הציבור.
כן, בחומר החקירה, קיים הסבר לאי מעצר מיידי של המשיב בעקבות האירועים של האישום הראשון. אף אם אני לא שלם לגמרי עם אותו הסבר, עדיין אין באותו הסבר, אף בהעדר כל הסבר כדי לשלול מסוכנות ועילת מעצר של המשיב.
גם טענת הסניגור לגבי אי הימצאות תיעוד מלא של כל המצלמה לאורך זמן ארוך, אין בדבר כדי לשלול או להפריך את תוכן התקליטור כפי שהוא נמצא בידי המשטרה.
גם אי ביצוע "מסדר זיהוי" לאקדח, גם בו אין כדי לשלול את קיומן של ראיות לכאורה ואת האפשרות להרשיע על-פיהן.
אציין, כי התקליטור יחד עם עדויות שני המתלוננים, בשניהם ניתן לראות ראיות לכאורה טובות על מנת להרשיע את המשיב בבוא העת, באישומים המיוחסים לו. הדבר הינו כך אפילו אם נתגלו אי התאמות או אף פירכה כזאת או אחרת בעדויות המתלוננים כגון מתי נשלף האקדח וכן ההסבר שניתן מאוחר יותר לכך, שהמשיב טיפס על עץ על מנת להגיע למצלמה, שהייתה בגובה של כ- 2.5 מ' מהכביש.
בוודאי בבוא העת, ביהמ"ש אשר ישמע את הראיות, יצטרך לשמוע את העדים, לראות את הממצאים וכן להסיק את המסקנות המתחייבות.