מדינת ישראל נ' בביזייב

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב במקביל להגשת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של היזק בזדון, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

מעיון בתיק החקירה עולה כי המשיב הגיע לבית המתלוננת בעיר שדרות כשהוא שיכור והחל להשליך אבנים לעבר החלון. כתוצאה מכך, נשבר תריס בחלון. כמו כן, מעדותו של בן זוגה של המתלוננת, המשיב גם קילל. לדבריו, המשיב החזיק סכין בפה ומדי פעם הוציא אותה וקילל ואיים כי "יזיין" אותו.

גם המתלוננת עצמה מסרה כי המשיב אחז סכין בפיו, קילל ונופף בסכין.

עם זאת, המשיב עזב את המקום ורק מאוחר יותר, כאשר ישב על ספסל, הוא עוכב על ידי שוטרים והובא לתחנת המשטרה לחקירה. יצוין כי בעת עיכובו לא היו אירועים חריגים.

מדוחות השוטרים עולה כי בעת ששהה בסטאטוס "מעוכב" בתחנת המשטרה, החל לצעוק ולהשתולל ואף לבעוט בדלת, על כן נאזק על ידי השוטרים. גם בשלב זה ומאוחר יותר המשיך להשתולל.

המשיב הכחיש העבירות המיוחסות לו.

אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב. באשר להיזק לחלון ולתריס, וכן לכך שהחזיק סכין באותה העת, הדבר עולה מעדותה של המתלוננת ובן זוגה ולעניין האיום – הדבר עולה מעדותו של בן הזוג ועל כן, גם אם המשיב מכחיש החשדות נגדו, יש בעדויות אלו כדי להעמיד תשתית לכאורית לצורך הרשעתו, שהרי ביהמ"ש אינו יכול להכריע בשלב זה בין הגרסאות הסותרות.

אני גם סבור כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. המשיב שהה בסטאטוס של "מעוכב" בתחנת המשטרה ועל פי דוחות השוטרים היה שתוי וכן החל להשתולל ולבעוט בדלת במקום. התנהגות כאמור מהווה הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם, הינו שמירה על החשוד והבאתו לחקירה. אין מדובר בהתנגדות למעצר בלבד, כפי טענת הסנגור, שכן התנהגותו היא שהובילה לניסיון לאזוק אותו וגם בשלב זה, כאמור, התנגד למעצר.

התנהגותו של המשיב באירוע הראשון או התנהגותו בהמשך, בתחנת המשטרה, אפשר ולא היו מעמידים, כל אחד בנפרד, עילת מעצר. עם זאת, הצטברות האירועים בצירוף עברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעות רבות, לרבות בעבירות אלימות, רכוש וסמים, כאשר אף תלוי ועומד נגדו עונש של מאסר מותנה, מלמדים על מסוכנות מצידו ומקימות עילה למעצר.

מצוות המחוקק הינה כי על ביהמ"ש לבחון האם ניתן למלא אחר מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב הינה פחותה מאשר מעצר ממש.

במקרה זה, אני סבור כי ניתן למלא אחר מטרת מעצר, אם יורחק מן העיר שדרות וכן יימצא בפיקוח של ערב ראוי אשר יוכל להבטיח כי המשיב לא יסתבך פעם נוספת בעבירות מסוג זה וכן להבטיח כי לא ישתה אלכוהול.

בדיון היום שמעתי את עדותה של הדודה המתגוררת בעיר באר שבע. התרשמתי כי הדודה מהווה דמות סמכותית אשר יכולה לפקח על המשיב וכן לוודא כי יתנהג באופן ראוי, לא יסתבך ולא ישתה אלכוהול.

בשלב זה, גם תוכל להבטיח כי לא ישוב לעיר שדרות.

אינני שולל את האפשרות כי בהמשך, לאחר שיירגעו הרוחות ובמידה ויעמוד בתנאים שנקבעו לשחרורו, במשך פרק זמן מסוים, ניתן יהיה לבחון יציאתו לעבודה או שינוי בתנאי השחרור.

לאור כל האמור, יוכל המשיב להשתחרר מן המעצר בתנאים כדלהלן:

המשיב ישהה, בתנאי מעצר בית מלאים, בבית דודתו, הגב' סאקוב אליאונורה ת.ז. 311839609 ומר אדוארד סאקוב, ת.ז. 017242132ברח' משה זילברג 2 בבאר שבע, טל': הדודה - 0544563454, הדוד - 0544798403, 6443402 - וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, או עד להחלטה אחרת.

הדוד יוכל לחתום על ערבת צד ג' בתחנת המשטרה בבאר שבע, אולם רק לאחר חתימתו יוכל לשמש כערב וכמפקח, בנוסף לדודה.

יותר למשיב לצאת ממעצר הבית בליווי ובפיקוח של הערבים, אולם נאסר עליו לצאת מגבולות העיר באר שבע וכן נאסר עליו להיכנס לעיר שדרות.

יופקד סך של 1,000 ש"ח במזומנים; המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 5,000 ₪ וכל אחד מן הערבים הנ"ל יחתום על ערבות צד ג' בסך 5,000 ש"ח נוספים – הכול להבטחת קיומם של תנאי השחרור.