מדינת ישראל נ' באשא(עציר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה עוה"ד נויה שטרק (עוה"ד ליאת שפיר)

הנאשם הובא ע"י שב"ס וב"כ עוה"ד מקסים אטיאס

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות בקבלת נכסים שהושגו בפשע חלף עבירה של גניבת רכב, ועפ"י הודאתו, בנהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח ובשהיה בישראל שלא כחוק.

ההוכחות נוהלו אך לצורך הכרעה משפטית באשר לעבירה בה מדובר, כאשר כל החומר הרלוונטי הוגש בהסכמה ונשמעה עדות הנאשם. בפברואר 2011 קיבל מאחר רכב גנוב ונסע בו לכיוון המחסום במטרה להעבירו לשטחי האיזור. כשהגיע למחסום הבחין בחיילים, נסע על כביש הבטחון במהירות והתנגש בתמרור ובחומה.

ב"כ המאשימה עמדה על העונש הזהה בצידן של שתי העבירות - 7 שנות מאסר, ללמדך על חומרתן. הפנתה לעקיפת המערכת הבטחונית מעצם הכניסה, שהיא, כשלעצמה, היתה למטרה פסולה, תוך סיכון עצמו וכלל המשתמשים בדרך, משנהג ברכב, ללא רשיון נהיגה וביטוח. הפנתה לעבר הכולל מאסר מותנה ועתרה למאסר ממושך בפועל תוך הפעלת התנאי במצטבר, למאסר מותנה, לפסילה ולפיצוי, בהציגה פסיקה.

ב"כ הנאשם אבחן, ובצדק, את הפסיקה שהוגשה מעניינו של הנאשם. עמד על הרשעה בעבירה בה היה נכון להודות מלכתחילה. ציין כי עברו איננו מכביד וכי מחזיק הוא ברשיון נהיגה בתחומי הרשות. ציין שמצבו הכלכלי ומצב משפחתו, הכוללת 11 אחים ואחיות, בכי רע ולכן התפתה לביצוע העבירה. כיום נמצא כשיר לשמש כשוטר ברשות ומאסר ממושך עשוי לסכל את המינוי. הפנה לפסיקה מבימ"ש צבאי בשומרון, אשר נמסרה ע"י הנאשם, ועתר להתחשבות.

הנאשם הביע את צערו, הבטיח שלא יחזור יותר לתחומי המדינה וביקש לא לחבל באפשרות העסקתו כשוטר.

הפסיקה מתייחסת למי אשר נתפס בשטח ישראל ללא היתר ונסע ברכב החשוד להיות גנוב. עם זאת, באותו פס"ד הגיעו הצדדים להסדר, שהוגדר ע"י ביהמ"ש הצבאי כמקל, תוך התחשבות בגיל צעיר, על גבות הקטינות, ובעבר נקי.

הנאשם דנן הינו צעיר, יליד 1990, אך לא על גבול הקטינות ועברו כולל הרשעה בגין שב"ח וגניבה, משנת 2009, עליה נדון למאסר למשך 45 יום ולמאסר מותנה אשר לא היה בהם כדי להרתיע. אין זה מן הנמנע שקיבל עידוד מהעונש המקל עד מאוד בביהמ"ש הצבאי והחליט, באופן מושכל, לבצע את העבירות, תוך ידיעה ברורה בדבר הפסול במעשיו. ביהמ"ש מחוייב לגדוע את התופעה ולהעביר מסר ברור בדבר חוסר הכדאיות בביצוע העבירות.

הנאשם אמנם זוכה מעבירה של גניבת הרכב, ברם, הורשע בקבלת נכסים שהושגו בפשע. מבחינת החוק ומבחינת החומרה ההתייחסות דומה. אלמלא הנאשם ודומיו, אשר מודעים להיות הרכב גנוב ונכונים להעבירו לשטחי האזור ממדי התופעה לא היו כה נפוצים, עד כי הוגדרה זה מכבר כ"מכת מדינה". מדובר ב"עסק" "משומן" ומתוזמן היטב בו כל משתתף מהווה חוליה מרכזית בתעשיית גניבות הרכב.

כפי שפסקתי בעניינו של אחר, שהורשע בעבירות נוספות ושונות במעט בת"פ 20478-10-10 מ"י נ מראד נבריצי "ענישה מקלה תשדר מסר מוטעה שיהיה בו כדי לעודד עבריינים פוטנציאלים משטחי הרשות לביצוע עבירות דומות ומנגד לרפות את ידי רשויות האכיפה, העושות מלאכתן נאמנה, בנסיון להגן על הציבור ורכושו". בדומה לעונשו של האחר, אשר לא

כלל הרשעה ממן העניין, הנני דנה לעונשים הבאים:

הנני דנה הנאשם ל - 21 חודשי מאסר מתוכם 11 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע.

מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך 3 חודשים, אשר הושת בבימ"ש השלום ת"א יפו, ביום 28.6.09, בת"פ 5695/09.

המאסרים יופעלו בחופף ובמצטבר כך שסה"כ ירצה הנאשם 13 חודשי מאסר החל מיום המעצר - 12.2.11.

הנני דנה הנאשם ל - 6 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון, למעט החזקת נכס חשוד כגנוב.

הנני דנה הנאשם ל - 3 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור כל עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

הנני פוסלת הנאשם מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה למשך שנה. בהיותו בלתי מורשה לנהיגה בישראל הפסילה תחל מיום שחרורו מהמאסר ללא צורך בהפקדה.