מדינת ישראל נ' אשרוב

החלטה

בפני בקשה לביטול שבעה פסקי דין שניתנו כנגד הנאשם .

כנגד הנאשם הוגשו שבעה כתבי אישום המייחסים לו הדבקת שלטי פרסום במקומות שונים, ללא היתר כדין. הנאשם לא התייצב לדיונים ונשפט בהעדרו.

במסגרת הבקשה לביטול גזרי הדין נטען כי הנאשם מעולם לא קיבל הזמנה לבית המשפט או הודעה על הדיונים שנקבעו בעניינו.

ביחס לאישומים המיוחסים לו, הנאשם טען כי נושא הפרסום מטעמו מבוצע ע"י קבלן פרטי , אשר מדביק את המודעות עבורו וכי הדבר לא נעשה על ידו. עוד לדבריו, הורה מפורשות לקבלן להדביק את הפרסום אך ורק על לוחות מודעות ובתוך גני ילדים ולמיטב ידיעתו, הקבלן מקפיד לבצע את הוראותיו.

ב"כ המאשימה מנגד, הביעה התנגדותה לביטול גזרי הדין. לטענתה ברירות הקנס נשלחו לנאשם באמצעות דואר רשום לכתובת המופיעה במשרד הפנים ועל כן, הוזמן כדין. עם זאת, הנאשם בחר שלא להופיע לדיונים ועל כן, אין מקום להיעתר לבקשה.

בהתאם לסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, ביהמ"ש רשאי לבטל פס"ד שניתן בהעדר הנאשם, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

כתבי האישום שהוגשו נגד הנאשם הינם מסוג ברירת קנס. הדוחות נשלחו לנאשם באמצעות דואר רשום.

עיון באישורי המסירה מלמד כי כל ברירות הקנס שנשלחו לנאשם, הודבקו על גבי דלת הבית ואף לא אחת נמסרה לידיו. בנסיבות אלו לא נסתרה טענת הנאשם לפיה לא ידע על קיומם של הדיונים.

אשר לשאלה האם נגרם לנאשם עיוות דין בהרשעתו, הנאשם פירט במסגרת הבקשה טענת הגנה לפיה, לא הוא עוסק בהפצת הפרסום אלא קבלן מטעמו. בנוסף לכך, עסקינן בשבעה כתבי אישום, אשר בגין כל אחד מהם נפסק לחובתו של הנאשם קנס. סך כל הקנסות שנגזרו עליו הוא 15,330 ₪. סביר להניח כי אילו היה הנאשם מתייצב לדיונים ומבקש לאחד את התיקים, הייתה לכך השפעה על העונש, דהיינו על גובה הקנס.

לאור האמור לעיל, הנני סבור כי יש מקום לבטל את פסק הדין על מנת לתת לנאשם את יומו בביהמ"ש.

עם זאת, הנאשם מוזהר כי עליו למסור מען או כתובת מלאה ומדויקת אליה ישלחו כתבי ביהמ"ש וכן כי לא תינתן לא האפשרות לטעון שוב כי לא הוזמן כדין.

התיקים יועברו לכב' השופטת קליימן, לקביעה ביומנה.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.