מדינת ישראל נ' אשעל

החלטה

לפניי בקשה לפסילה עד לתום ההליכים, בגין נהיגה בשכרות, ברמה של 745 מיקרוגרם.

טענות הצדדים

לגרסת המבקשת קיימות ראיות לכאורה ומסוכנותו נובעת מן העבירה וכן מעברו. כמות האלכוהול גבוהה ובדיקות המאפיינים מעידות על הסכנה שנשקפה ממנו למשתמשים בדרך.

ב"כ המשיב טען נגד קיומה של תשתית ראייתית, בשל כשלים שונים שפירט. לטעמו המשיב איננו מסוכן באופן המצריך פסילה עד לתום ההליכים וניתן להסתפק בפסילה המנהלית. הדברים יפים גם נוכח עברו שאיננו מכביד. המשיב סיים בינתיים לרצות את הפסילה המנהלית ורשיונו הוחזר לו, מבלי שביהמ"ש התבקש לפסול את רשיונו עד להחלטה אחרת.

דיון והחלטה

עיינתי בחומר הראיות ואני מוצאת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למשיב, זאת בהסתמך על דוחות השוטרים שטיפלו בעניינו.

המשיב נעצר ע"י השוטר ואיל זעאתרה, לאחר שנצפה נוהג באופן פרוע, ונדף מפיו ריח חזק של אלכוהול. השוטר רשם על כך מזכר.

בהמשך רשם השוטר מזכר משלים ובו פרטי הנהג ושעת עצירתו 12.05. לאחר שנחתם המזכר ע"י השוטר, הוסיף 2 שורות נוספות בהן כתב כי הנהג לא אכל, לא שתה ולא עישן מרגע שנעצר ע"י השוטר.

אין ספק שהשוטר יצטרך להסביר את הסיבה לאופן כתיבת המזכרים בדרך זו, במהלך חקירתו הנגדית, אלא שבשלב לכאורי זה, ומבלי להיכנס לשאלת מהימנותו של השוטר, יש בדברים הרשומים משום ראייה לכאורה לנכונותם.

השוטרת דקלה יהודה קיבלה את המשיב לבצוע בדיקות השכרות, לא ערכה לו בדיקת נשיפון, אך ציינה כי מפיו נדף ריח חזק מאד של אלכוהול והופעתו הייתה מרושלת, אם כי הגיב לעניין. בשלוש בדיקות הביצוע נכשל המשיב.

השוטרת כתבה בפרק "התרשמות כללית של השוטר" כי לא ניתן לקבוע אם הנהג נראה תחת השפעת אלכוהול. גם סתירה לכאורית זו, צריכה להיבדק במסגרת הכרעת הדין ולא בשלב זה.

עפ"י דוח ההזמנה לדין שכתבה השוטרת, היא וידאה כי הנאשם לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא במשך 15 הדקות שקדמו לבדיקה. וידוא כזה יכול שייעשה אל מול השוטר שעצר את הנהג. אין בכך, לכאורה, כדי לפגוע בתשתית הראייתית הלכאורית.

בדיקת הינשוף החלה בשעה 12.52, הרבה מעבר ל-15 דקות לאחר שנעצר לראשונה ע"י השוטר.

הבדיקה נערכה, לכאורה, עפ"י החוק והנהלים.

לפיכך, אני מוצאת שקיימות ראיות לכאורה ואין פגיעה בעוצמתן.

מסוכנותו של המשיב נובעת מהעבירה שיוחסה לו, ומדוח המאפיינים המעיד על אי כשירות בולטת לנהיגה.

הנאשם נוהג שנים רבות. הרשעתו הראשונה הינה משנת 1978, בגין אי חגירת חגורת בטיחות כנהג, מה שמחזק את טענת ההגנה כי הוא נוהג מאז 1977, ורק מסיבות טכניות נרשם כי קיבל רשיון בשנת 1992. מכל מקום, הנאשם צבר לחובתו 29 הרשעות, האחרונה שבהן בגין אי ציות לתמרור משנת 2010. אין בעברו עבירות דומות.

עברו איננו מאד מכביד. אין בו כדי להפיג את המסוכנות המיידית שנשקפה ממנו לציבור המשתמשים ברכב, אך יש בו כדי להעיד על אופן התנהלותו של המשיב דרך כלל.

מקובלת עלי, לפיכך, טענת הסנגור לפיה מדובר באדם נורמטיבי, ככלל, מהנדס אלקטרוניקה העובד לפרנסת משפחתו, שהאירוע מושא בקשה זו הינו אירוע חריג בנוף חייו.