מדינת ישראל נ' אשכנזי

החלטה

ערר על החלטת בית משפט קמא, אשר הורה על שחרור המשיב בתנאים, ובהם מעצר בית מלא.

סדר הדברים:

1.ביום 27/2/2011 תקף לכאורה המשיב את המתלונן וגרם לו לשברים בעצמות האף, כולל רצפת העין.

2.המשיב נעצר, הובא למחרת היום להארכת מעצר בפני בית משפט קמא, אשר הורה על שחרור המשיב בתנאים.

3.המשיבה עררה על החלטה זו בו ביום. בדיון אשר נערך בפני סגן נשיא, כבוד השופט ד"ר מודריק, העלתה העוררת את השגותיה על השחרור וציינה כי החקירה לא הסתיימה ויש פעולות שעדיין צריך לבצע.

בהחלטתו קבע סגן נשיא, כבוד השופט ד"ר מודריק, כי: "בשלב זה, שחרור המשיב עלול להפריע לחקירה". על כן, קיבל את הערר והורה על הארכת מעצר המשיב עד היום.

4.היום, הובא המשיב בשנית בפני בית משפט קמא, וזאת הפעם עם הצהרת תובע כי בכוונת המדינה להגיש נגד המשיב כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. בית משפט קמא לא נענה לבקשה מתוך שסבר כי הוא חייב לבחון חלופה, ומצא כי שחרור בתנאים ובהם מעצר בית, יפיג את מסוכנות המשיב.

מכאן, הערר אשר בפניי.

אין ספק כי האירוע המיוחס למשיב, מכוער ומעורר סלידה. עם זאת, בית משפט מצווה על פי החלטות בית המשפט העליון לבחון בכל מקרה ומקרה אפשרות לשחרור חלופה, אם הדבר ניתן.

התוואי שנקבע על-ידי סגן נשיא, כבוד השופט ד"ר מודריק, מדבר בעד עצמו, הוא ברור ואינו ניתן לפרשנות אחרת. התוואי שנקבע הוא כי כל עוד יש חשש שהמשיב יכול לשבש את החקירה, הוא יוותר במעצר. משהסתיימה החקירה, יש לשחררו.

אני ער לטענה כי המתלוננים חוששים מהמשיב, אולם אני סבור כי מעצר הבית יפיג את מסוכנותו וכי בשהותו בדלת אמותיו, לא יפגוש המשיב במתלוננים.

המשיב בן 61 שנים, חולה לב, אשר שוחרר מבית חולים אך לפני חודש וחצי. לא נעלם מעיני עברו הפלילי של המשיב, אולם מדובר בעבירה שבוצעה לפני 11 שנים לערך.

בנסיבות הללו, אין מנוס מדחיית הערר.

בבוא העת, יישא המשיב בעונש אם יורשע בדין.

ניתנה והודעה היום כ"ז אדר א תשע"א, 03/03/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

החלטה

רשמתי בפניי הצהרת ב"כ המשטרה כי בדעתם לשקול הגשת ערר לבית המשפט העליון מחר - יום 4/3/2011.

מעכב ביצוע השחרור לשם כך עד מחר – 4/3/2011 שעה 12:00.

עם זאת, אם יוחלט שלא להגיש ערר, יש להודיע על כך לבית המשפט ולמזכירות עד השעה 17:00.