מדינת ישראל נ' ארזואן

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:

אי האטה לפני מעבר חצייה – תקנה 52 (6) לתקנות התעבורה.

אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה – תקנה 67 לתקנות התעבורה.

נהיגה רשלנית – סעיף 62 (2) + 38 (2) לפקודת התעבורה.

גרימת חבלה של ממש – סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.

עפ"י עובדות כתב האישום בתאריך 5.3.2011, בשעה 18:40 לערך, נהג הנאשם במונית תוצרת פולקסוגן מ.ר 6934825 (להלן: "המונית") ברחוב סטולבוב ברחובות. בהתקרבו למעבר חצייה לא האט רכבו ולא עצר אותו, לא נתן זכות קדימה להולכות הרגל נודלמן ראיסה וקמנקר קלרה (להלן: "הולכות הרגל") ומנע מהן להשלים חצייתן בבטחה בכך שפגע בהן עם רכבו.

כתוצאה נחבלו הולכות הרגל בגופן חבלות של ממש. לנודלמן ראיסה שברים בשתי רגליה שקובעו בניתוחים, שתל עור בשוק שמאל ותפירה של פצע ברגל בגינם אושפזה בביה"ח ולקמנקר קלרה שבר בקרסול השמאלי.

עפ"י כתב האישום רשלנותו של הנאשם ונהיגתו בקלות ראש באה לידי ביטוי בכך שלא האט בהתקרבו למעבר חצייה כנדרש, לא עצר רכבו לפני מעבר החצייה, לא נתן זכות קדימה להולכות הרגל, לא נקט באמצעים הדרושים למניעת תאונה, פגע בהולכות רגל עם רכבו ומנע מהן להשלים חצייתן בבטחה ובכך לא נהג כפי שנהג סביר היה נוהג וגרם לתאונה בה נחבל אדם.

בישיבת ההקראה כפר הנאשם בכך שלא האט בהתקרבו למעבר חצייה, לא עצר רכבו, לא נתן זכות קדימה להולכות הרגל, פגע בהן ומנע מהן להשלים חצייתן בבטחה, כן כפר בכך שנהג ברשלנות ובקלות ראש ולא נקט באמצעים הדרושים למניעת תאונה (סעיפים 4 ו 6 לכתב האישום).

פרשת התביעה:

מטעם התביעה העידו לפי הסדר עת/2, נודלמן ראיסה, הולכת הרגל הוגשו באמצעותה בהסכמה מסמכים רפואיים ת/1 ותמונה ת/2. כן הוגשו שרטוט נ/1 ופרוטוקול אזרחי מ 11.6.12 נ/2, עת/1, קלרה קמינקר, הולכת הרגל, אשר הוגשו באמצעותה בהסכמה תעודות רפואיות ת/4, עת/5 רב סמל, שני זכריה ערכה דו"ח פעולה ת/5, עת/3, עמרי טשובינסקי, בוחן תנועה ערך במסגרת עדותו טופס יציאה מאוחרת ת/6, סקיצה של המקום ת/7, תרשים ת/8, לוח תצלומים ת/9, זיכרון דברים ת/10, חקירת הנאשם מיום 26.5.11 ו 2.8.11 ת/11, גביית הודעות מהולכות הרגל, תצ"א של המקום ת/13, תמונות באור יום ת/14 ותמליל הקלטה בדבר שיחה בין הנאשם למוקדנית "100" ת/18, עת/7, יעקב יעקב, גבה עדות מהנאשם מיום 6.3.11, ת/17.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד, הוגש באמצעותו שרטוט, נ/3.

עת/2 נודלמן ראיסה, העידה כי על אף שחלפו כשנתיים מאז האירוע זוכרת אותו היטב, האירוע ארע במוצ"ש, בשעה 18:30, במהלכו יצאה לטיול עם חברה, בהגיען למעבר החצייה, בטרם חצו את הכביש, על אף החשיכה במקום, הבחינו בצד שמאל, במרחק של כ 100 מטר, במונית לבנה בודדה בכביש, עם סימן צהוב מעליה, שהגיעה מרח' סטולבוב, כשעברו מחצית ממעבר החצייה המכונית תפסה מהירות, על אף קיומו של תמרור 'עצור' במקום, חבטה בחברתה שהתקדמה במעט לפניה (השלימה כ 3/4 ממעבר החצייה) וגרמה לנפילתה, אז החלה לצעוק, הנהג ביצע פניה באופן חד, חבט בה ישירות והפיל גם אותה, אך היא לא איבדה הכרתה, למקום הגיעו ניידת משטרה ואמבולנס, לאחר התאונה הנהג נסע אחורנית, ניגש אליה, שאל אותה מדוע היא צועקת וביקש שתקום, כאשר לדבריה נדף ממנו ריח אלכוהול חריף, ולבסוף סיפרה על ההשלכות הקשות של התאונה על חייה בגינן אושפזה בביה"ח במשך 4 חודשים.

לעניין הסתירה בדבריה בביהמ"ש אל מול התביעה האזרחית של חב' הביטוח, באשר להתנהגות הנאשם לאחר התאונה (בעניין הבריחה מהמקום), חזרה על גרסתה בשנית לפיה הנהג ירד מהאוטו, שאל אותה למה היא צועקת וביקש ממנה לקום, לא ראתה שתפסו אותו, והכחישה כי שמעה מהנאשם עצמו אומר שאוטו אחר פגע בהן ולא הוא.

עת/1 קלרה קמינקר סיפרה כי במועד האירוע יצאה לטיול ערב עם חברה, כשהגיעו למעבר חצייה הסתכלו לצדדים, כאשר מצד שמאל, במרחק של כ 150 מטר, הבחינו במכונית לבנה בודדה, ללא רכבים נוספים בכביש, עת החלה לחצות את הכביש (יותר ממחצית ממעבר החצייה) ובטרם השלימה החצייה, כשהיא מקדימה וחברתה מאחוריה, הרגישה חבטה ברגל שמאל והועפה שמאלה, נפלה עם הפנים למטה, בעודה שוכבת על הכביש הבחינה במישהו שרץ לידה ומישהו אחר רץ אחריו ותפס אותו והתחיל לקלל אותו וצעק איך יכול היה להמשיך לנסוע כאשר ראה שתי נשים מבוגרות, אולם לא ראתה את הפנים, כשהרימה את ראשה ראתה, במקביל אליה, מונית בצבע לבן, הגיע אמבולנס ונלקחה לביה"ח. לשאלה האם עד לאותו יום שבו מסרה הודעה במשטרה, כשלושה חודשים לאחר האירוע, יצרה קשר עם חברתה השיבה בשלילה מפאת מגבלותיה הרפואיות, ציינה כי לא ראתה האם חברתה נפגעה גם מהרכב ולא שללה שהגיע רכב נוסף בעודה שוכבת על הכביש.

עת/5, רב סמל, שני זכריה סיפרה כי קיבלה את האירוע ב 18:46, בעודה חולפת ברחוב שבו התרחשה התאונה, כמצוין בת/5, הסבירה כי הנאשם נשמע אמין בכל הנוגע לנהיגתו יום קודם לפני התאונה בנס ציונה, שסיפר ששפשף את רכבו. לעניין הממצאים המעידים על פגיעה ברכב העידה כי אינה מומחית בנושא, אולם לפי מה שראתה אחת הפגיעות הייתה נראית כפגיעה ישנה, קילוף של צבע ישן. באשר לדו"ח הפעולה שכתבה, ת/5, אישרה כי מדובר בפרשנות שלה אולם הסבירה כי הדברים נרשמו על בסיס התרשמותה. לשאלה האם רכב אחר פגע בהולכות הרגל ונסע השיבה כי לא ראתה את התאונה, אולם לפי תנאי השטח נהג המונית הוא אשר פנה אליה והזדהה בפניה כנהג מונית. לבסוף, אישרה כי עזבה את מקום האירוע מבלי שהגיע בוחן לשטח, אך הסבירה כי לא היו רכבים נוספים למעט המונית ופירטה את הפרטים שאספה מהשטח בדו"ח הפעולה.

עת/3 עמרי טשובינסקי, בוחן תנועה באת"ן שפלה סיפר כי קיבל את התיק כתיק הצמדה ולא כתיק שטח, כאשר המלצתו היתה להעמיד לדין את נהג המונית, משום שע"פ הראיות הכוללות את גרסאות הולכות הרגל והקלטת מסתמנת אחריותו לגרימת התאונה. לעניין הדיסק הכולל תוכן שיחה בין הנאשם למוקדנית הסביר כי מדובר בדיסק מקורי, שקיבל באמצעות המייל, מבלי שנערך בו שינוי כלשהו, ציין כי הנאשם נחקר על סמך הדיסק ואימת תוכנו וזהותו, לא הכחיש מעורבותו, ואף ציין כי הולכות הרגל נפגעו ממונית שנמצאה במקום, כשהמונית היחידה שהיתה במקום זו מונית הנאשם, תוך הפניה לת/18 ות/12 ש' 24-25, ותמלול הדיסק רק חיזק מסקנתו לאחריותו של הנאשם לתאונה, בהמשך העיד כי צילם שני סטים של תמונות בשל תנאי השטח. לשאלה מדוע לא הגיע בוחן לזירת האירוע השיב כי לפי מיטב זכרונו באותו זמן היתה תאונה קטלנית אחרת והבוחן התורן טיפל בה, בהמשך אישר כי הנאשם לכל אורך הדרך הכחיש אחריותו לתאונה אולם ציין כי בדו"ח הפעולה הוא אמר שהוא לא חושב שהוא פגע אלא שהן נבהלו ונפלו (עמ' 24 ש' 32). באשר לכיוון הגעת הרכב ציין כי ישנן עדויות סותרות בין הולכות הרגל לבין הנהג.

עת/7 יעקב יעקב, בוחן תאונת דרכים, סיפר כי אינו זוכר את האירוע, גבה עדות מהנאשם יום אחרי האירוע, שנעשתה שלא תחת אזהרה, מכיוון שלא נכח בזירת התאונה ולא ידע מה קרה במקום, שלל כי אמר לנאשם בסוף גביית העדות שאינו יודע מה רוצים ממנו, אינו יכול לאשר כי הנאשם אינו אשם ואישר כי הנאשם אמר לו שלמונית יש נזק ישן אך לא בדק אותו.